שאלה:
אני מנסה לעבוד על הישתבות. אני מנסה להיות נוכח ולעשות הכי טוב שאני יכול ברגע הנוכחי. כרגע אני מנהל משא ומתן על עמדתי עם כמה חברות חדשות שאני משיק. אני כרגע עובד עבור כמה יהודים מוצלחים מאוד והבאתי להם את הרעיונות האלה כי אני צריך את הכסף והקשרים שלהם. בנוסף, יש לנו יחסי עבודה חיוביים ויש לי הרבה הכרת הטוב, אליהם. עם זאת, אני צריך לנהל משא ומתן ולנסות לשכנע אותם שמגיע לי ______% מהחברה בשל העובדה שזה היה הרעיון שלי. זה הופך לשנוי במחלוקת, ואנחנו לא מסכימים. אני מנסה להתנהג איתם כמו בן תורה ומנטש. אני מרגיש שחשבתי שאני צריך להיות קשוח כדי להשיג את מה שאני רוצה ואני לא רוצה להפסיד בגלל שלא עשיתי את השדלות הנכונה של להיות קשוח. אני מרגיש שאם אני לא הולך להיות קשוח, אני לא הולך לקבל את חלקי ההוגן. ברור שהשם מניע את התהליך הזה. מתי אני מסתכל על המצב ואומר "עשיתי כמיטב יכולתי, אני לא רוצה לגרום למחלוקת, אני מרוצה מכל מה שקורה" לעומת "אני הולך להילחם על מה ששייך, וזה השדלות שלי" …..אני מבולבל.
תודה על תשומת הלב שלך לעניין זה
תשובה:
כאשר נמצא במצב זה שיש אנשים סביבותיו שאינם נוהגים כשורה עמו, נצרך להיות קשוח עמהם, כי הם גונבים את חלקו. או לחילופין לחפש מקום אחר ישר יותר.
אם מודבר בדבר קטן אפשר לוותר, אולם אם זהו דבר גדול אין לתת שינצלו אותו. אא"כ סבור שזה יזיק לבריאותו וכדו' ועדיף לסבול נזק כסף מנזק בריאות. או באופן שיש זיכוי הרבים בכך, וזהו אינו נראה המקרה.
יחד עם זאת נצרך להיות קשוח, אולם לנהוג ביושר ולא לפגוע בזולתו.
ונציין עוד, שפעמים שקט נפשי יקר יותר מכל רווח ממוני.
קטגוריות
