שאלה:
שלום רב, מספר שאלות:
[המשך 17621]
קראתי את תשובתך בעיון, רב תודות על ההתייחסות, עניין זה לא מובן מאליו כלל וכלל.
א- התרגשתי לשמוע שזה גילוי נשמה, באיזה אופן בתוכי ידעתי את זה, רק שזה לא היה ברור.
מדוע נותנים אור מתנה? כי זה היה באותו זמן מרחק שנות אור מהמקום שהייתי נמצא, לא עסקתי ביהדות, בעיקר בתורת הגויים, סביב בודהיזם מדטיציות וכדו' באותה תקופה, לקח לי שנתיים אחרי החוויה בכלל ללכת לכיוון של היהדות.
חשבתי על תשובתך והתחלתי ללמוד גמרא (חצי שעה בבוקר) והלכות במשך שעות היום (בכל זמן שמתאפשר לי בין עבודה וילדים), בשעות הלילה אני מקדיש לעבודה על תורת הסוד. ספריך בעיקר בשלב זה ואשלב תניא וזוהר.
אשמח להתייחסות לגבי סדר הלימוד, לדעתך זה ממצה? החלוקה של היום והלילה במקום?
ב- עניין נוסף, העניין הוא שהמקום הטבעי ומרכז העניין זה סביב הסוד והגמרא דורשת משהו אחר, מוח יותר מחודד, וזה לא המשיכה שלי, זה דורש ממני מאמץ מיוחד, זאת אומרת הייתי שמח הרבה יותר להעביר את השעות בלימוד תניא ולקרוא בספריך. טבעי זה בטח לא, מה דעתך בסוגייה.
אין גבול להערכה שאני חש לרב כשליחו של הבורא.
תודה רבה,
תשובה:
א. כמו קטן שתחילה נותנים לו כל צרכו ואח"כ נצרך ללמוד לדאוג לעצמו, מעין כך הנהגת הבורא עם האדם. שתחלה ניתן לו במתנה, ואח"כ מסתלק ממנו, ועי"ז יודע להיכן צריך לשאוף, להיכן צריך להגיע, ע"י עבודתו.
כדאי ללמוד גמ' עם חברותא שמבין טוב מאוד את הגמרא.
ב. כדאי לנסות ללמוד עם מישהו שמבין לימוד עיוני ויש לו תענוג בכך, וינסה להטעים לך מהטעם הפנימי הגנוז בה! אחר שתקבל טעם טוב בלימודה בס"ד יהיה נצרך לברר את סדר היום מחדש.
קטגוריות
