פנימיות [#17526]

ט"ז טבת התשפ"ב

שאלה:

בהמשך לשאלה 17353 - לא הבנתי את דברי כבוד הרב

א- כיצד זה שיש רשימו בחלל הפנוי אומר שהרע אינו הפכי לגמרי מהטוב?

ב- מה הראיה/ דוגמא לכך שאין דבר שווה גמור בבריאה או שאין הפך גמור - הרי אור וחושך הפכים זה מיזה בתכלית הקיצוניות וגם נקודת אמצע העיגול היא דבר שווה בתכלית

ג- לא הבנתי מה המשמעות שאותו דבר שמתראה כניפרד מתראה כמאוחד. יש ציור טוב וכנגדו ציור רע כמו שאדם משליך חפץ לגובה באותו מידה וגבול של עוצמה שניזרק למעלה כך יחזור למטה ובאותה מידה שניתגבר על כוח המושך נתגבר כנגדו כוח המכריח וכך בכול דבר כול פעולה בצד אחד גוררת את אותו דבר בצד הנגדי בצורה נגדית וכול שגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. "גדול מחבירו" פעולה בצד אחד "יצרו גדול ממנו" אותה פעולה בצד הנגדי בצורה הנגדית אז מה הפירוש שמה שמתראה כפירוד מתראה גם באחדות ?

ד- כתב הרב באום תלמיד הרב שפירא בפירוש לדרך ה חלק ג סעיף ח אות כט -" במילים אחרות הרע היה אז(לפני החטא) אפשרות תאורטית בלבד כמו היפותזה שתצטייר בשיכלו כדי שמישלילתה תתברר לו האמת ורע בפועל לא היה נמצא כלל" נמצא שהרע היה בצד אחד כדי שיהיה נגדו הצד הנגדי של הטוב. שאין אמת אלא לאפוקי מין השקר (זה השער לה' שיעור קד) האם הרב התכוון שיסוד זה אינו נכון?

ה- מה הפירוש הנכון של זה לעומת זה ?

ו- הרב כתב שאין פירוד גמור בבריאה אכ אז איזה פירוד יש ? הרי המושג אחדות זולת הבחינה של האחד השלם אלא אלא אחדות של ריכוז הניפרדים הוא דייקא מתוך הפירוד והדבר האחד הוא אחד מתוך שנתאחד מין הפירוד זולת האחד השלם שלוא היה בו פירוד שאין בו שום תפיסה כמו שאדם אינו תופס מהות האדם שזולתו שאם יתפוס מהותו ממש יהפוך להיות הוא כמו שאמר החכם אילו ידעתיו הייתיו(דרשות הרן ד) ונמצא שהאחד השלם הוא אינו נתפס רק אחד שבא מתוך פירוד הוא נתפס אז כן יש פירוד כדי שיהיה אחדות והפירוד הזה הוא לא פירוד ממ ש אלא מלא אחדים שיש בינהם חלל פנוי ששלוש פירושו שלוש אחדים ארבע הוא ארבע אחדים וכו

תודה רבה

תשובה:

א. כי הרע שורשו בחלל, וגם בו עצמו יש רשימו שהוא טוב, והרי שכל רע מעורב בו טוב, חלקי טוב. לעומת כך יש טוב שאין בו רע, אלא מעורב בו שורש דשורש לרע.

ב. כנ"ל אות א'. אין חושך גמור, אלא נקרא "ערב", לשון תערובת, כי מעורב בו ניצוצות של אור. נקודת אמצע העיגול אי אפשר לעמוד עליו, כמ"ש בריש ברכות שאי אפשר בכח אנושי לעמוד על נקודת אמצע.

ג. כשזורק לגבוה אינו נופל בדוק להיפך למטה באותה מידה ממש, אלא קרוב לכך ממש, אולם אינו ממש. עליך להבין ש"אין דבר מדויק בבריאה", אין בדיוק, "אי אפשר לצמצם".

אותה הויה מתראה כמאוחדת ומתראה כנפרדות, זהו שינוי בהתראות, לא במהות ההויה.

ד. יסוד נכון!

ה. מקביל, אולם לא בהכרח שווה ממש, אלא חלק שווה, וחלק שונה.

ו. פירוד ואחדות, זהו כשני צידי מטבע של אותו מטבע! זוהי "התראות" כפולה של הפכים.