מצב חיי הספציפי [#17751]

א' שבט התשפ"ב

שאלה:

שלום,

רציתי לשאול את הרב על מצב חיי הספציפי.

עברתי טראומות שונות במהלך ילדותי ושנות העשרה המוקדמות. כתוצאה מכך, התנתקתי רגשית מהעולם שסביבי וביליתי שנים רבות במצב הזה. כבוגר התמודדתי עם אתגרים רבים, אבל עם חסדי ה' אני נשואה ואמא למספר ילדים. עם זאת, עדיין יש לי מספר אתגרים קבועים. לעתים קרובות אני מרגיש שעצם הקיום שלי כואב -- מטפל חרדי אמר שתמיד כואב לי אלא אם כן יש לי הסחת דעת. היא הציעה רק עזרה מינימלית בריפוי הכאב בפועל.

יש גם פעמים (לא קבועות) שאני מרגיש שה' לא אוהב אותי ויצר אותי כ"מודל פגום" -- למרות שאני יודע באופן רציונלי שזו לא חשקפה ראוי. לבסוף, לפעמים יש לי בעיה להתייחס לאנשים אחרים, כי אין לי תיאבון לסוגים חברתיים שטחיים של יחסים כשכואב לי כל כך. זה משפיע על הנישואים שלי גם בגלל שבעלי מרגיש שאני מצפה ליותר מדי מהקשר שלנו (שכן אני מעדיפה את הקשר ההדוק של הנישואין על פני הקשרים השטחיים של התרועעות עם נשים אחרות).

לאחרונה קיבלתי את הספר של הרב לנשים, וזה היה כמו להשביע מים נפש שחוקקה.

1) האם הרב יכול לתת הדרכה ספציפית לריפוי כאב מסוג זה. וגם אם יש ספרים שיכולים לעזור במיוחד (אני מנסה לקבל קוונה באלוקי נשמה.
2) מה תפקידו של טיפול/פסיכולוגיה בריפוי מטראומה?
3) איך אפשר לגדל ילדים מאושרים ובריאים,  להיות אישה טובה, ולקיים חברויות, כשאין לו מזרקה בריאה לתת ממנה?

תודה רבה.

תשובה:

א. צריך להתחבר לנקודה הטובה והחזקה שבנפש, כפי שנתבאר בסדרת הכרת הנפש. חיבור למקום זה בנפש הוא שורש הריפוי. כי שורש הריפוי אינו בתוך החולי, אלא בחיבור לנקודת הטוב שבנפש. ועל ידי זה הנפש מתחזקת ובקל יותר לאחר מכן לטפל בכאב.

ב. ישנם סוגים שונים של טיפול, ואי אפשר להגדיר זאת בלשון קצרה ביותר ומדויקת. אולם מכל מקום בכללות ממש, חיבור לנקודת הטוב, וקילוף חלקי הרע. והוא בחינת סור מרע ועשה טוב.

ג. כנ"ל אות א', חיבור לנקודת הטוב שבנפש, היא שורש החיות של האדם לעצמו, ומכוחה משפיע לזולתו.