שאלה:
א- האם מותר לי להתערב בחשבונות שמים אבל רק להבין למה הקב"ה נתן לו כך וכך וכדו' ולא לשאול למה הקב"ה נתן לו כך וכך?
ב- האם מטרתנו בעוה"ז היא כדי ליהנות מעבודת הבורא או שהמטרה היא לעבוד את עבודת הבורא ורק יש ענין גדול של ליהנות מעבודת הבורא?
ג- וע"פ השאלה הקודמת האם יש ענין של לשם שמים ואפילו שלא נהנים עכשיו, א"כ הרי יש גמ' (לא זוכר איפה) שכתוב שמה שלא אכפת לבורא שאדם ישחט דוקא מהצואר אלא בשביל שהאדם יהנה בהם, והרי יש ענין של לשם שמים?
ד- האם נכון לעשות את עצמי לאדם שעושה רצונו ובאמת לעשות כדי שאחרים יראו שאני עובד השם ועי"ז אני באמת יהיה כך או לא?
ה- איך מתגברים על קנאה ועל רצון להיות בחברה? והאם קנאה ותאוה תלויים בזה בזה?
ו- איך אני מגיע לזה שגם בבית אני ילמד ויתפלל בזמן ויתפקד כמו שאני עושה בישיבה?
ז- למשל שאני לא מכוון בתפלה בקטע מסוים אז באמצע התפלה אני חושב לעצמי שזה יצה"ר ועל ידי ח- זה אני לא מכוון כשאני חושב את זה, האם זה יצה"ר כשאני חושב שזה יצה"ר או שזה יצה"ר כשאני לא מכוון?
שיטת מוח אחד ושלושת המימדים מותרים או לא?
ט- האם יש עדיפות לא לישון בצהריים או לא?
י- מה ההשתדלות כדי להיגמל מריטלין?
תשובה:
א. מותר, אולם אפשר להבין רק מעט.
ב. התכלית הכרה שלמה בבורא, התענוג כלי לכך.
ג. אמרו ואי אכפת לו לקב"ה וכו', אלא לא נתנו מצוות אלא כדי "לצרף" בהם את הבריות, ולא אמרו שם לשון הנאה.
ד. עדיף אם אפשר דרך יותר פנימית.
ה. להקטין הרצון מעט, למעשה.
מדות עצמיות, שיש יחס ביניהם.
ו. נצרך עשות סדר מיוחד לבית, שמתאים לבית.
ז. אי אפשר לכוון בכל, תסתכל הפוך, כל קטע שזכיתך לכוון אשריך!
ח. לא בררתי זאת.
ט. כן, אולם נצרך שיקול דעת עדין כל מקרה ומקרה לגופו.
י. תלמד את סדרת דע את מידותיך – עפר – ריכוז.
קטגוריות
