שאלה:
יש לי שאלה שמציקה לי כבר כמה שנים ואני לא
מרגישה שיש לי מענה אליה ואני אשמח מאוד לקבל עזרה מכב' הרב שליט"א.
אני רוצה לתת רקע קטן מאוד כדי שהדברים יעזרו
ויובנו. יש לציין שאני טיפוס שלא מספר כל דבר לכל אחד ולא מתייעצת עם כל אחד. אף
אחד לא יודע מה אני עוברת חוץ מבעלי ששומע אותי ומבין אותי ומסכים איתי על כל דבר
ואפילו לפעמים נמצא בין הפטיש לסדן ואומר לי הצער שלך הוא הצער שלי, כשכואב לך
כואב לי. ואני יודעת שהדיבורים האלה שלו נכונים מאוד.
לצערי הרב בעלי מגיע ממשפחה מאוד מאוד לא חיובית ועם
בעיות רצניות בלשון המעטה, אמנם ב"ה זכיתי בבעל מאוד טוב מכל המובנים ממש.
אבל ישנים דברים שהוא מזכיר לי את המשפחה שלו כמו תנועות גנטיות והתנהגויות של
דפוסי התנהגות מסויימים, או למשל לחץ חזק מאוד במקומות לא הגיוניים שכל אדם
נורמטיבי לא נלחץ בזמנים כאלה, וגורם לכל מיני השלכות שליליות, וזה מעלה לי
אסוציאציות שליליות ואני יודעת שזה לא מהות אבל תנועות הליכה וכד'... משקפים את
האדם. קורה לי שאני שואלת את עצמי מה אז בעלי כמו...........? וזה לפעמים מחלחל
אותי והמחשבות האלה גוברות על כל הגיון שיש לי, למרות שאני יודעת שבעלי אדם מאוד
מיוחד.
אני מאוד מתוסכלת מזה כי אני רוצה לחיות ברמה,
בדרך הנכונה דרך ה' – איך שה' רוצה שאני אלך במחשבה שהכל משמים וזה מה שטוב לי אבל
זה מחזיק לי מעמד רק עד גבול מסויים של כח סבל. אני מרגישה שאולי הדרך של העבודה
שלי לא נכונה. ישנם גם דברים שההורים שלו בעבר מאוד פגעו בי ואף פעם לא עניתי להם
או התחצפתי אליהם כמו למשל שחמי לא מדבר איתי בגלל שאני לא עובדת, אנחנו משפחה
ברוכת ילדים בע"ה ועשינו דעת תורה האם לעבוד או לא ואמרו לנו שלא. מאוד דיברו
נגדי במשפחה של בעלי ועד היום אומרים לי כל מיני משפטים מאוד פוגעים ומבקשים ממני
שאני אבוא לבקש ממנו סליחה ואני פשוט לא מבינה ולא יודעת על מה סליחה?!
אני משתדלת מאוד לעבוד על עצמי לא להיפגע וזה
מחזיק לי מעמד לזמן מסויים אבל אני מרגישה שפתאום אני יכולה לבכות על כל מיני
דברים ביחד. ואני שואלת את עצמי למה זה קורה לי? הבכי עצמו לא מפחיד אותי אלא
המקום של הכאב – למה זה כואב לי אם אני יודעת שאני מושגחת באופן פרטי על כל דבר
וכל מה שעובר עלי זה לטובתי – לתיקון שלי למה כואב לי? יש לי כאב
עמוק מאוד שלא מתרפא קשה לי שנותנים לי תשובות סתמיות כמו ה' יעזור, הכל משמים,
יסורים מכפרים או אל תתיחסי אליהם, מי שם עליהם בכלל, תחיי את החיים שלך – (זה חלק
מהחיים שלי!)
מחכה מאוד לתשובת כב' הרב כדי שאזכה להיבנות
ולגדול ממה שאני עוברת.
תשובה:
עליכם ראשית להודות לקב"ה שזכיתם לבעל מאוד מיוחד. ולכן אין לייחס אותו למשפחתו אלא יש לתת לו יחס עצמי, "אדם לעצמו".
תנסו לחשוב שאתם יחד בונים "עולם חדש" לעצמכם. ומדין הלכות דרך ארץ וכבוד, הנכם מכבדים את המקור, אולם בכללות הנכם בונים "עולם חדש" לעצמכם.
קטגוריות
