שאלה:
המשך שאלה 17578
שלום כבוד הרב,
תודה על ההסבר הבהיר בנוגע ללמה הכרה עם דילוג תעזור לתפיסת גילוי,
אשמח רק לחידוד וסדר קטן מהרב כי על פניו נראה שהדילוג יותר מרחיק מהויה כי הדילוג בגילוי הוא כמראה הבזק כמו שהרב מצטט
בעוד שמנוחה קרובה יותר להויה, בנפש מרגיש לי קצת סתירה שחיבור לדילוג יעזור לי להתחבר לגילוי ההויה כי הדילוג מקפיץ.
הרב יכול לבנות לי תפיסה פנימית נפשית נכונה ביסודות האלה של גילוי דילוג הויה?
תודה רבה על העזרה
תשובה:
כל זמן שהאדם לא בירר בנפשו שההתראות אינה אלא התראות של גילוי ההויה, התראות מתחלפת, אלא תופס את ההתראות כפשוטו, עי"ז דבק ונח בהתראות זו. אולם בעומק אין זה מנוחה שלמה כי נח ודבק בדבר מתנועע, אלא שלרוב דקותו אינו חש את התנועה, ולפיכך אין זו מנוחה מוחלטת.
אולם כאשר האדם בירר בנפשו שכל ההתראויות אינם אלא התחלפות של התראות המשתנה כמראה הבזק, עי"ז אינו יכול לדבוק ולנוח בהתראות, אלא נח בהויה עצמה, בעצם הגילוי של הוית אמיתתו, וזוהי המנוחה השלמה ביותר שיש בנבראים. נמצא שעצם התפיסה שכל התראות אינה אלא דילוג של גילוי, היא גופא תובעת מנוחה שלמה בהויה, באמיתת הויתו.
קטגוריות
