שאלה:
למה באיש ואשה השלום הוא בעיקר שלום שהוא מקיף, לכאורה אדרבה זה ה"אחד" הגמור בפנימי?
תשובה:
השורש של הדבר כשאנחנו מציירים אותו באופן של חיבור איש ואשתו, של "מעולם לא קראתי לאשתי אשתי אלא ביתי", הגדרת הדבר שיש חיבור מצד הפנימי שזה "כסף" בחינת חסד, אהבה, כיסופין שבצד ימין, ויש לנו "שטר" שמכניס ומוציא בהכרח שהוא קו שמאל, ויש לנו את האופן של "ביאה", שזה קו האמצע, נקודת החיבור, וכל זה בכח הפנימי שבדבר, שהוא תחילת נקודת חיבורם, אבל כל אור פנימי יש לו שורש במקיפין, והשורש שלו במקיפין זה עומק הגדרת החיבור של "מעולם לא קראתי לאשתי אשתי אלא ביתי", ה"חיה" מתגלה בלבושים, וה"יחידה" מתגלה במקיפים שהם בית, ומצד ה"יחידה" חיבור האיש ואשה הוא מדין בית, ושם עומק נקודת החיבור.
קטגוריות
