שאלה:
שלום וברכה, כתב החזו”א באמונה וביטחון פ”ד אות י”ד: "ואמנם החלי האנוש הוא השפלות המדה השפלה אין לה מזור בקריאת דברי מוסר וצריך הבראת נפשו בשרשו ולהרימו מטיט היון. ותיקונו הוא בקניית החכמה, כי בנפש כל אדם אסמים בנויים לרוחה אוצרות פנויים בשביל חכמה דעה בינה והשכל, ונפש כל חי משתוקקת למלאותם ואמנם מן התאוות הגופניות הפנאה לתשוקות אחרות אשר לא יעזבו שורש וענף לתשוקת החכמה והשמיעה בלימודים וההאזנה במדע היא המנצחת הבטוחה עלי תאוות ההגשמה ונטיות הזרות. כי אמנם אין תיקון המידות שוללת מהאדם אהבת עצמו כי מציאות הנטיות לכבוד ולעונג היא מציאות חיובית בהרכב המכונה של זה החי הנקרא אדם. ואין שלילת הנטיות האלה בנין בנפש האדם אלא סתירת הוייתו.
המוסר אומר לאדם אהוב את עצמך ורכוש כבוד אבל דע לך מה אשרך עלי חלד ומה כבודך אין כבוד אלא תורה אין כבוד אלא ענוה אין כבוד אלא עזיבת הכבוד אין אושר רק להשתחרר מנטיות טבעיות ולהיות נכנע לה’ ולתורתו תכלית החיים בעוה”ז ובעוה”ב".
ורציתי להבין בדבריו,
שאלה:
א. מה שכתב שמידה שפלה זו אין לה תקנה בלימוד המוסר, האם כוונתו שספיציפית למידה זו לא יועיל מוסר, או שמי שנגוע במידה זו המוסר לא מועיל לו.
המוסר אומר לאדם אהוב את עצמך ורכוש כבוד אבל דע לך מה אשרך עלי חלד ומה כבודך אין כבוד אלא תורה אין כבוד אלא ענוה אין כבוד אלא עזיבת הכבוד אין אושר רק להשתחרר מנטיות טבעיות ולהיות נכנע לה’ ולתורתו תכלית החיים בעוה”ז ובעוה”ב".
ורציתי להבין בדבריו,
שאלה:
א. מה שכתב שמידה שפלה זו אין לה תקנה בלימוד המוסר, האם כוונתו שספיציפית למידה זו לא יועיל מוסר, או שמי שנגוע במידה זו המוסר לא מועיל לו.
תשובה:
א. השפלות יסודה בשורש יצירת האדם “עפר” מן האדמה. היפוכה הכרת רוממותו תלויה בהכרה שנוצר ע”י נפיחת פיו ית”ש כביכול, אשר יצר את האדם “בחכמה”. ולכך כל זמן שאין הכרה זו בבהירות, לא יועיל המוסר לכללות נפשו.
שאלה:
ב. מה הכוונה שתיקונו בקניית החכמה וכו’, האם כוונתו שמי שנגוע בשפלות יעסוק בחכמה דהיינו לעסוק בתורה?
תשובה:
ב. כנ”ל, יכיר מעלתו שהויתו חכמה, יצר את האדם בחכמה, וידבק בה בפועל מתוך צירוף לתפיסת ומדרגת חכמה.
שאלה:
ג. החזו”א התחיל עם שפלות ושוב עובר לנושא התאוות, האם זה קשור לשפלות או שזה משהו חדש?
תשובה:
ג. התאוה מחברת את האדם לחומריות ומעוררת בו את החלק שנוצר מן העפר, וזהו תאות “ההגשמה”, דייקא.
שאלה:
ד. מה שכתב שאין תיקון המידות שוללת אהבת עצמו, האם כוונתו ששפלות היא היפך אהבת עצמו. אם כן מה למעשה הדרך לתקן את השפלות ולהגיע לאהבת עצמו?
תשובה:
ד. כנ”ל, להעלות תפיסת נפשו מחומר, עפר, לתפיסת חכמה, נשמה.
שאלה:
ה. דבר נוסף לפי זה, האם קניית אהבת עצמו היא בב’ שלבים, א- לאהוב את עצמו, ב- למצוא את התענוגות בתורה, או שאפשר להגיע לאהבת עצמו ישר דרך תענוגות התורה?
תשובה:
ה. אפשר להגיע לאהבת עצמו דרך תענוגות התורה.
יישר כח.
שאלה:
ב. מה הכוונה שתיקונו בקניית החכמה וכו’, האם כוונתו שמי שנגוע בשפלות יעסוק בחכמה דהיינו לעסוק בתורה?
תשובה:
ב. כנ”ל, יכיר מעלתו שהויתו חכמה, יצר את האדם בחכמה, וידבק בה בפועל מתוך צירוף לתפיסת ומדרגת חכמה.
שאלה:
ג. החזו”א התחיל עם שפלות ושוב עובר לנושא התאוות, האם זה קשור לשפלות או שזה משהו חדש?
תשובה:
ג. התאוה מחברת את האדם לחומריות ומעוררת בו את החלק שנוצר מן העפר, וזהו תאות “ההגשמה”, דייקא.
שאלה:
ד. מה שכתב שאין תיקון המידות שוללת אהבת עצמו, האם כוונתו ששפלות היא היפך אהבת עצמו. אם כן מה למעשה הדרך לתקן את השפלות ולהגיע לאהבת עצמו?
תשובה:
ד. כנ”ל, להעלות תפיסת נפשו מחומר, עפר, לתפיסת חכמה, נשמה.
שאלה:
ה. דבר נוסף לפי זה, האם קניית אהבת עצמו היא בב’ שלבים, א- לאהוב את עצמו, ב- למצוא את התענוגות בתורה, או שאפשר להגיע לאהבת עצמו ישר דרך תענוגות התורה?
תשובה:
ה. אפשר להגיע לאהבת עצמו דרך תענוגות התורה.
יישר כח.
קטגוריות
