שאלה:
בהתחלה הרב הזכיר הספרים של הראשונים שבמהות אחת הם שונים מהספרים של האחרונים, מה קרה בעצם שזה השתנה, שבספרים של האחרונים איזה חלק כביכול שחסר בראשונים בחינת נשמה.
תשובה:
מה שלא בא לידי גילוי, כלומר מה שהם כתבו בפשוטו... ש. כן. ת. יש בזה כמה טעמים בספרים, טעם אחד מחמת שככל שהחושך יותר חזק, אז כמו במשל גשמי שיש חושך חזק אז צריך אור יותר חזק, אז ככל שהדעות הולכים ומתמעטים, חייב להיות שיהיה אור יותר חזק בשביל שיהיה כח של מלחמה. זה מצד החיצונית. מצד הפנימיות, כי בשעה שהרי אותם נשמות היו בגלגולים הקודמים ואותם נשמות היו בגלגול הזה, בלשון הזהר, אדם נולד עם נפש זכה יתיר נטל רוח זכה יתיר נטל נשמה, אז נמצא שמצד תוקף כל הגלגולים, הנפש הולכת ומתחברת יותר, אז האדם שנמצא בדור הזה אז מצד הפנימיות הרי לכאורה יש ריבוי של נשמות שהשיגו כבר רוח וכו', חייב להיות שיהיה גילוי שיתאים לנקודה של הגלגול הזה שהם באו, אז נמצא שיש כאן סתירה עמוקה מאוד, מחד מצד החיצוניות החושך יותר חזק שזה נקודת הגוף של ההעלם, ומצד כך צריך גילוי יותר חזק, מאידך ההתאמה של האור מתאימה לפנימיות של הנפש שכבר השיג את הרוח.
שאלה:
החסידים עבדו הרבה, לאו דוקא על ענין של קבלה, אבל ענין של ספרי חסידות, הרבה דירבנו ללמוד את הגמ' באופן אחר, לא באופן שזה כ"כ נראה העלם, איך הרב אמר, זה רק בחינה של אמונתך בלילות.
תשובה:
איזה אופן של גילוי הם נתנו.
שאלה:
דיברו הרבה על גדולת האמוראים, גדולת התנאים, גדולת... כל המהלך של שור שנגח, אפילו שמעתי בתורה ודעת מר' יעקב קמינצקי, שאמר שהשורש שנגח את הפרה שהוא שמע שהביאו באיתרי זה לא השור שנגח את הפרה שהוא שמע, זה היה שור אחר לגמרי. ראו את זה.... הם לא עזבו את הנגלה, רק למדו באופן אחר, כך הבנתי, היה כאן איזה שילוב של הפנימיות של התורה שהוציא את זה בבחינה של אמונתך בלילות את הלימוד של הנגלה, זה היה מלא חיות ג"כ, מלא גילוי אלוקות ג"כ הלימוד של הגמ', מדברי הרב היה נראה שיש איזה הפרדה כזו, אני צריך עכשיו אמונתך בלילות ללמוד... ולחכות ליום שאני יגיע ליותר בהירות...
תשובה:
כל מה שאתם אומרים אמת, גם אם ניכר באופן כללי אם רואים שיש נקודות חלוקות, לאחר המסקנה, איפה נקודת העסק הפנימי שבאדם, אנו מוצאים כיוונים כאלה ומוצאים כיוונים כאלה,
שאלה:
עוד פעם, לא הבנתי.
תשובה:
לאחר הגילוי הפנימי, איפה עיקר העסק שבאדם, אנו מוצאים כל מיני כיוונים שהיו, יש אנשים שאנו רואים שנשמתם הייתה יותר לנקודה פנימית, ויש אנשים שרואים שהנשמה שלהם הייתה לנקודה חיצונית.
שאלה:
מזה ומזה אל תנח ידך, במיוחד שהרב אומר שהיום אנו בתקופה אחרת שיש חושך, אז ודאי שצריך... שכותב... ללמוד זוהר, כל מיני אנשים שמדרבנים היום..
תשובה:
השאלה אבל מאיפה יונקים את נקודת האור, האם האור צריך לבוא מנקודה חיצונית, או שהאור הוא בתוך החושך עצמו, ואם כך צריך למצוא את האור בתוך הפשטין דאורייתא גופא, ולא לחפש אותו מהקבלה.
שאלה:
ודאי ודאי ודאי, אבל לשלב את זה, כך אני מבין, לא יודע אם קבלה, יותר ספרי חסידות, ספרים פנימיים יותר.
תשובה:
אין צל של ספק שזה דרך, זה לא מסופק, אבל שבאים לברר את הדרך שקיבלנו מהבית מדרש של הגר"א, הדרך הייתה שונה לחלוטין, הדרך הייתה מבוררת שאת האור צריך למצוא בתוך החושך גופא, ולא לקבל אותו מנקודה חיצונית, אלא לאחר ההתאחדות של כל הארבע חלקי הפרד"ס, אבל מצד הפשטין דאורייתא צריך לגלות את האור בחשוך גופא. לא שאתם אומרים משהו לא נכון, זה דרך אחרת.
שאלה:
אנו היום דיברנו על הנתיב השני.
תשובה:
אז מה שדיברו שידברו.
שאלה:
לא הבנתי את זה כך, עוד פעם, יש שני דרכי אמת והרב מדבר על דרך אמת אחת.
תשובה:
ודאי, מה השאלה. ש. אה, לא ידעתי. ת. אין דרך אחת.
שאלה:
בנפה"ח חסר את הבסיס, זה הפשט, הספר הראשון הוא בגניזה, איך מגיעים לפשטין דאורייתא זה בכלל לא גילה, הוא התחיל מיד בידיעות הפנימיות.
תשובה:
אתם שואלים טוב, התשובה שכל הבריאה היא סוד של העלם, כל הבריאה עיקר הנקודה חסרה מהספר, בכל ספר העיקר חסר. אין לך דבר שהוא לא כזה. וכי שתקח את הגמ' עיקר ההבנה הפנימית לא נעלמת ונמצאת בגניזה, כמה זמן עד שאתה מברר סוגיא.
שאלה:
אבל שם האור בעומק של הגמ', כאן זה לפני הספר, יש ידיעה חיצונית שצריך לפני הידיעות החיצונית, חסר כאן עוד ספר, לא העומק של הנפה"ח, הספר עצמו בנפה"ח חסר.
תשובה:
צריך לדעת כיון שאנו נמצאים במהלך של העלם ולא במהלך של גילוי, כל ספר שלא יהיה גם אחרי הנקודה הכי ברורה הוא ישאר בהעלם, השאלה רק מאיזה צד של העלם תמצא לספר, אין דבר שיביא לידי גילוי, כל זמן שלא בא משיח בכל ספר עיקר התוקף נעלם.
שאלה:
מה שהרב אמר באמצע השיעור שגם באביי ורבא העיקר זה אמונה, מה האמונה כאן, להאמין שזה תורת משה.
תשובה:
אמת, אנו לא הגענו.
שאלה:
אפשר כעת, לפני השיעור הבא.
תשובה:
אם זה אמת, בואו תשארו עוד שעה.
שאלה:
אז מה היה עם תלמידי הבעש"ט הגדולים, תלמידי הגר"א, מה קרה, היה פה איזה בכל אופן מהלך שאני מרגיש שהיה דרך יותר אמיתית?.
תשובה:
אסור לומר את זה.
שאלה:
למה?
תשובה:
קדושי עליון, קדושי עליון, קדושי עליון. אין יותר אמת. זה שני שבילים. משה היה יותר אמיתי מאהרן, אתה יכול לומר שהיה שביל של משה והיה שביל של אהרן, כולם קדושים כולם ברורים, כולם עשו את רצונו של בוראם לפי רצון הבורא שהקב"ה רצה מהם.
שאלה:
לפי שורש נשמתם.
תשובה:
ודאי ודאי, אם אתה מדבר ח"ו ברשעים ודאי שהם לא עשו את רצון הבורא, אבל שאתה לוקח בשני קדושי עליון להגיד יותר אמת, אתה יכול להגיד שכל אחד עשה את האמת שהקב"ה רוצה ממנו, צריך ליזהר בביטוי שאנו מדברים על קדושי עליון ולבטאות בנקודה של הדרגה של אנשים. יש כזה דרך אבל זה מסוכן מאוד, אנשים מבטאים בדורות קודמים לתת ביטויים מי היה יותר עליון מי היה יותר תחתון.
שאלה:
הרמח"ל אומר שאם הידיעה על לב בנ"א לא היו חוטאים לעולם, על איזה ידיעה הוא מתכוון.
תשובה:
מה אתם חושבים.
שאלה:
ידיעה של התקשרות.
תשובה:
ידיעה כללית יש לכולם ורואים שחוטאים, [וכי] חסר ידיעות, כתוב ידיעה על 'לב' בנ"א, בלשון שאתם אמרתם, ידיעה שבלב היא ידיעה פנימית, לא ידיעה שבמוחין.
קטגוריות
