שאלה:
מההשורש של שתייה מרובה של אלכוהול ומשקאות חריפים שנתפשט יותר ויותר בשמחות
תשובה:
נתבקשתי היום ערב סוכות תשפ"ה, לבאר את השורש של שתייה מרובה של אלכוהול ומשקאות חריפים שנתפשט יותר ויותר בשמחות, וכן במועדים, ובפרט בשמחת בית השואבה ובשמחת תורה, וק"ו בפורים. וכן השורש של צמחים המטשטשים את הדעת, ורח"ל נכנסו לתוך ציבור שומרי תורה ומצוות ה"י.
שורש החטא הראשון שמצינו, הוא ביום שלישי למעשה בראשית, כדכתיב (בראשית, א, יא) ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע "עץ פרי עשה פרי" למינו וגו', ותוצא הארץ עשב מזריע זרע למינהו "ועץ עשה פרי" וגו'. ואמרו חז"ל, שביקש הקב"ה מהארץ שתוציא עץ שטעם עצו וטעם פריו יהיה שווה, ולא עשתה כן, אלא שינתה הארץ והוציאה "עץ עשה פרי", ולא כמו שאמר לה הקב"ה "עץ פרי עשה פרי", ועיין רש"י שם. וזהו שורש הקלקול של האדמה. אדמה גימטריא נ', ושם נגלה שורש שער הנו"ן של הקליפה. ומפרי זה אכלה חוה ואכל אדם הראשון עמה.
ואמרו (ברכות, נ, ע"א) אילן שאכל ממנו אדם הראשון, ר"מ אומר, גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר (בראשית, ט, כא) "וישת מן היין וישכר". והרי שורש הרע שביין הוא שכרות, והוא בחינת "עץ עשה פרי", ולא "עץ פרי עשה פרי".
והרי ששורש הרע הוא הסתלקות הדעת, שהוא מדרגת שער הנו"ן. וכתיב (אסתר, ז, ט) "הנה העץ אשר עשה למרדכי וגו' עומד בבית המן גבוה חמישים אמה, ויאמר המלך תלוהו עליו, ויתלו את המן על העץ". והמן מת מתוך משתה היין, ובמפלתו נעשה ימי משתה ושמחה, ולכך אף נתלה על עץ, שהוא גפן, ומתוך שכרותו מן הגפן – יין, נתלה.
והבן, שכל משקאות חריפים אלו, שורשם בשער הנו"ן של הקליפה. ולכן בדורנו שכח שער הנו"ן שולט רח"ל כמעט ללא מיצרים, לכך חלק משער הנו"ן הוא גילוי של משיכה רבה אחר משקאות אלו.
וכן צמחים שמסלקים את הדעת, שורשם בשער הנו"ן, בעץ גפן – יין. ויש שבעים צמחים שיונקים מן היין, שהוא [בגימטריא] מנין שבעים כמ"ש חז"ל. ובדרך רמז, ר"ת עץ – צמח. וחלקם עצים וחלקם עשבים, עשב, ע-שב.
וכל המדבק עצמו ביין ומשקאות חריפים וצמחים אלו, דבק ותלוי ביחד עם המן ובניו על העץ רח"ל, וח"ו וח"ו נחשב הוא כבן של המן.
אולם, אם עושה תשובה, על זה אמרו חז"ל (גיטין, נז, ע"ב) שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, ובני בניו היינו, מאלו הנפשות שתלויים עמו ועם בניו על העץ כנ"ל, אולם זכו לשוב.
ושורש התיקון, בסוכות, "ולקחתם לכם פרי עץ הדר" (ויקרא, כג, מ), אתרוג, שהוא לשון חמדה, "נחמד העץ" (בראשית, ג, ו), שבעץ הדעת היה שורש הקלקול, כמ"ש הרמב"ן (ויקרא, שם), עיין שם[1].
והתיקון השלם, במשיח, שער הנו"ן דקדושה, הנקרא "צמח", כמ"ש בזכריה (ו, יב). ועיין ירושלמי (ברכות, פ"ב). ומדרש משלי (פרשה יט), ועוד. והוא תיקון לכל קלקול צמחים אלו ששורשם שער הנו"ן.
וזה שאמרו (ר"ה, יא, ע"א) בניסן נגאלו, בניסין עתידין להיגאל. כי בניסן – פסח, נאסר חמץ, אותיות צמח, כי החמץ שורש כל הצמחים שנתקלקלו. והתיקון במשיח שיבוא בניסן – פסח, ויהפוך צמח, למצח דתיקון. וכל הצמחים דקלקול מגלים בחינת "מצח אשה זונה היה לך" (ירמיה, ג, ג). וצמחים אלו הם שורש של זנות, אולם לא רק פגם "מצח אשה זונה", אלא פגם סדום, ששם נעשה פגם לוט עם בנותיו ע"י היין, ויתר על כן היה שם משכב זכור. ורח"ל פגם זה של גאוה, משכב זכור, וצמחים אלו בדורנו, שורשם אחד, שער הנו"ן דקליפה. ובסוד ההכנעה, יש להפוך צמח למחץ. ובסוד ההמתקה, יהפך מכך אור משיח, "צמח שמו, ומתחתיו יצמח", כמ"ש שם (בזכריה).
וכתב הגר"א (אדרת אליהו, ישעיה, א, כ) וז"ל, האדמה לא תתן יבולה לטוב, כי אם צמחים קשים כחרבות לגוף, ויהיו הצמחים מכלים אתכם, וזה שאמר תאכלו, שיהיו נאכלים מן הצמחים, עכ"ל. והבן שיש צמחים שעולים מחמת המכה, כמ"ש בב"ק (פה, ע"א), ויש שהצמחים הם הם עצם המכה.
וכן לבושו של אדם הראשון, היה בתחילה מעלים אלו, כמ"ש (בראשית, ג, ז) "ויתפרו עלה תאנה". ועיין פרדס יוסף (שם). וברש"י (שם, מסנהדרין, ע, ע"ב). ופירש הרא"ש (שם) וז"ל, תאנה – על שם המעשה, לשון תואנה, שהעולם נעשה אונן על ידו, עכ"ל.
ושורש חריפות זו, שורש ח-ר-פ, מרפ"ח ניצוצות שנפלו במיתת מלכי אדום, כנודע, עשב אותיות שבע, והיינו שבע מלכי אדום שמתו. ובכל דור ודור נבררים ניצוצין אחרים, ולדור בתראה נשאר לברר את החריפות ברפ"ח אלו. והוא בחינה פנימית במ"ש חז"ל (ב"מ, צו, ע"ב) לפום חורפא שבשתא. וכמ"ש חז"ל, מרחפת (בראשית, א, ב), אותיות רפ"ח-מת.
ובתיקון אמרו (ב"ר, ב, ד) "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", זהו רוחו של מלך המשיח. הנקרא איש צמח כנ"ל, ואז יקוים "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו, יא, ט), ויהיה רצוא ושוב בין למעלה מן הדעת דקדושה, לדעת דקדושה, דעת טוב, וזהו מתוך יינה של תורה שנקראת 'טוב', ולא מתוך עץ הדעת טוב ורע שגפן היה, וכן הבגדים לא יהיו משורש קלקול של עלה תאנה וכותנות עור מעורו של נחש שהוא שורש הרע, אלא המצוות יהיו לבושים, וזו הצורה השלימה, אכילה ושתייה של תורה, ולבושים של מצוות. סוכות – ריבוי מצוות, שמחת תורה – תורה.
[1] וזה חלק מלשון הרמב"ן שם: 'ועל דרך האמת, "פרי עץ הדר" הוא הפרי שבו רוב התאוה, ובו חטא אדם הראשון, שנאמר (בראשית ג ו) "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל, ותקח מפריו ותאכל", והנה החטא בו לבדו'.
♦♦♦
שאלה:
לכבוד הרב שליט"א
יש לי שאלה בקשר למאמר על המשקים החריפים
א- האם כוונת הרב שליט"א להתנזר לגמרי מהם
ב- כי הם כנגד שער הנ' או הכוונה לא להגזים ולהתמכר
ג- אם הכוונה היא להתנזר קשה לי על מ"ש אין שמחה אלא בבשר ויין ועוד מצאנו שבהתוועדויות של חב"ד כן שותים וזה מאוד מוסיף בקבלת הדברים שיכנסו לנשמה ועוד מצאנו שהצדיק רבי יצחק אביחצירא היה שותה כמויות של משקה הארק ועד היום רבני המשפחה שותים קצת.
בשמחת תורה שתינו קצת והתרוממנו מאוד האם זה היה מהסט"א ?
תשובה:
א- לא
ב- כן
ג- קצת - כל אחד לפי כוחו הגופני ומדרגתו הרוחנית!
קטגוריות
