שאלה:
שאלה: מה אברך יכול לעשות לרומם השבת קודש, שבימות החול האברך בכולל לומד הרבה יותר ויש לו ג' סדרים, אבל בשבת יש יותר אכילה ושינה ופחות עמל תורה.
תשובה:
יש התבוננות קצת שונה כיצד להביט על השבת. כמובן הרבה פעמים בחול יש יותר זמן ללמוד, בכולל יש את הסדרים שלו, ובשבת יש תפלות ארוכים ויש ילדים בבית, כל הסיבות למה שיש פחות לימוד התורה בשבת. בימי חול האדם טרוד בטרדות החומר, ובשבת קודש אין טרדות של עולם החומר. בודאי יש טרדות מצד השבת, אבל מצד עולם החומר ששייך לל"ט מלאכות יש ניתוק. אדם שלא נמצא רק בתפיסת שבת במובן החיצוני אלא הוא מחובר נפשית למהות שבת, של שביתה ממעשה ממלאכה, והוא מנותק נפשית מעולם המלאכה, הוא מחובר לעולם יותר פנימי וממילא יש לו אור תורה יותר גבוה.בלשוו פשוטה אבל עמוקה, בששת ימי מעשה עיקר העבודה הוא עמל התורה, אבל בשבת עיקר העבודה היא לא עמל התורה. חז"ל אומרים במס' נדרים שבשבת לא מלמדים דבר חדש לתינוקות, עומק הדבר, שהשבת הוא אור של עונג, וזהו לכו"ע ניתנה תורה בשבת, כי שבת הוא אור שמגיע מלמעלה למטה, לא במדרגה של עמל. יש הנהגה לחדש חדושי תורה בשבת, ובודאי באופן חיצוני יש לעמול בתורה בשבת כדי לחדש חדושי תורה בשבת, אבל שורש החידוש בשבת משום זה בא משפע שבא מלעילא.
אור השבת מאיר בו יותר בהירות של תורה. ר' חיים וואלאזהינר אמר שאם אדם לומד התורה ומקבל בהירות יותר בתורה, זה נקרא חדושין דאורייתא. אבל הנקודה העליונה יותר, כל אדם יש לו חלקו באורייתא, וכל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש נאמר למשה בסיני, זה נקרא חידוש בעצם. ובעומק, החידושי תורה שדיבר בו ר' חיים וואלאזהינר הוא בהירות בתורה, וזהו חדושי תורה במדרגת ששת ימי המעשה, אבל החידושים של שבת ביסודו הוא חידושים של כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה בהר סיני.
שאלה: בשבת האדם צריך ללמוד תורה כרגיל, או באופן של מנוחה?
תשובה: בנוגע מה לעשות למעשה ממש, אין לזה תשובה אחת שוה לכל נפש. אם יאמר לאדם לא לעמול בשבת אלא ללמוד במנוחה, רוב בנ"א ירדמו מזה. אדם שיש לו שייכות פנימית לשבת, חלק מהשבת [ללמוד במנוחה]. זה שאלה של גדרי חכמה ומחשבה שבדבר ויש את גדרי העבודה למעשה, וכשבאים לפעול למעשה, התשובה לזה יהי חלוקות מאד לכל אדם, מהו המדרגה שלו.
אור השבת מאיר בו יותר בהירות של תורה. ר' חיים וואלאזהינר אמר שאם אדם לומד התורה ומקבל בהירות יותר בתורה, זה נקרא חדושין דאורייתא. אבל הנקודה העליונה יותר, כל אדם יש לו חלקו באורייתא, וכל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש נאמר למשה בסיני, זה נקרא חידוש בעצם. ובעומק, החידושי תורה שדיבר בו ר' חיים וואלאזהינר הוא בהירות בתורה, וזהו חדושי תורה במדרגת ששת ימי המעשה, אבל החידושים של שבת ביסודו הוא חידושים של כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה בהר סיני.
שאלה: בשבת האדם צריך ללמוד תורה כרגיל, או באופן של מנוחה?
תשובה: בנוגע מה לעשות למעשה ממש, אין לזה תשובה אחת שוה לכל נפש. אם יאמר לאדם לא לעמול בשבת אלא ללמוד במנוחה, רוב בנ"א ירדמו מזה. אדם שיש לו שייכות פנימית לשבת, חלק מהשבת [ללמוד במנוחה]. זה שאלה של גדרי חכמה ומחשבה שבדבר ויש את גדרי העבודה למעשה, וכשבאים לפעול למעשה, התשובה לזה יהי חלוקות מאד לכל אדם, מהו המדרגה שלו.
קטגוריות