שאלה:
האם שייך מישהו בדורנו שיגיע למקום כזה, שייך מישהו שיגיע ליראת שמים של החפץ חיים? אם לא כן, מה שייך כל הנושא למעשה? מצד הלמעשה בדורנו, לא שייך להגיע למקום כזה.
תשובה:
אתם שואלים שאלה יסודית, האם כל המדרגות כולם שנכתבו בדברי רבותינו שייכים לכל דור ודור או שיש דור שלא. כאן השאלה, זה לא קשור למה שדובר השתא בפרט.
...מה זה נקרא מדרגות גבוהות? האם כלל המדרגות הגבוהות שהוזכרו בדברי רבותינו שייכים רק לדרא קמאי או ששייכים גם לדורא בתרא, ואפילו לדור אחרון שבו? זה השאלה היסודית. שתי שיטות בדברי רבותינו. בלשון עמוקה מאד, בקצרה, ההגדרה בקצרה, ודאי שמצד אחד יש ירידת הדורות, אבל מצד שני ככל שמתקרבים לזמן הגאולה, אז אורו של משיח כדברי רבותינו "ערב שבת מחצות ואילך" מאיר, אז מצד שני אפשר להגיע. הם הגיעו מהקצה העליון, אנו מגיעים מהקצה התחתון. זה בעצם השתי שיטות בדברי רבותינו. מי שעסק בכלים אז עסק בירידת הדורות, מי שעסק באור זה היה בדיוק גילוי להיפך.
שאלה: ראינו מדברי רבותינו שאמרו שהגיעו למקום גבוה שאין להם טעם בחיים, אם התפלה של היום כמו אתמול אין להם טעם לחיות, ויש כאלו שהגיעו למקום הזה ובאמת נפטרו.
תשובה: השאלה שאתם אומרים היא מאד מאד עמוקה. ראשית כל יש מי שנמצא בעולם של אותיות, נקודות, תגים טעמים, וברגע שהוא לא מוצא טעם באותו דבר אז אין לו סיבה לחיותץ אבל מי שחי בלמעלה מטעם ודעת, חוקה חקקתי אין לך רשות להרהר אחריה, אז הפוך, מה שהוא לא מוצא טעם זה כל חיותו.
שאלה: אם אדם שיש לו תקיפות גם במדרגות התחתונות יכול להגיע למנוחה הזו, או שזה רק מתנה שהגיע לשלב האחרון, וכל הזמן צריך לאזן זאת עם מים, ורק בסוף יכול לאזן עם מנוחה? או שמהתחלה יש מנוחה ביחס למדרגה שנמצא בה?
תשובה: מה שאתם אומרים זה מחמת העפר שמתגלה בפרטות שמאוזן לשאר היסודות שהוזכר, זה דוגמא של תקיפות שיוצרת יציבות, אז בעצם יש לו גם כח עפר חזק בנפש. בדרך כלל אדם שיש לו תקיפות, אז יש לו כח של סדר, או כח של מעשיות. אחד משני הכוחות הללו. זה מתגלה מהעפר דפרטות של אותה מדרגה, זה מאוזן עוד פעם ביחס לעפר.
שאלה: זה לא המנוחה מה"תכלית".
תשובה: זו מנוחה שונה לגמרי. זה איזון בתוך היסודות. המנוחה שדוברה למעלה היא למעלה מכל היסודות.
שאלה: אז מנוחת הנפש לא שייך שהוא ישיג קודם שהגיע לתכלית?
תשובה: מנוחת הנפש היא לא הגדרה כן ולא. כלומר, יש לנו מדרגות בתוך המנוחה, מנוחת הנפש השלימה רק מנוחת העבודה, מנוחת שלימה כי יכירו וידעו כי מאתך היא מנוחתם, ובעומק, בך היא מנוחתם.
...מה זה נקרא מדרגות גבוהות? האם כלל המדרגות הגבוהות שהוזכרו בדברי רבותינו שייכים רק לדרא קמאי או ששייכים גם לדורא בתרא, ואפילו לדור אחרון שבו? זה השאלה היסודית. שתי שיטות בדברי רבותינו. בלשון עמוקה מאד, בקצרה, ההגדרה בקצרה, ודאי שמצד אחד יש ירידת הדורות, אבל מצד שני ככל שמתקרבים לזמן הגאולה, אז אורו של משיח כדברי רבותינו "ערב שבת מחצות ואילך" מאיר, אז מצד שני אפשר להגיע. הם הגיעו מהקצה העליון, אנו מגיעים מהקצה התחתון. זה בעצם השתי שיטות בדברי רבותינו. מי שעסק בכלים אז עסק בירידת הדורות, מי שעסק באור זה היה בדיוק גילוי להיפך.
שאלה: ראינו מדברי רבותינו שאמרו שהגיעו למקום גבוה שאין להם טעם בחיים, אם התפלה של היום כמו אתמול אין להם טעם לחיות, ויש כאלו שהגיעו למקום הזה ובאמת נפטרו.
תשובה: השאלה שאתם אומרים היא מאד מאד עמוקה. ראשית כל יש מי שנמצא בעולם של אותיות, נקודות, תגים טעמים, וברגע שהוא לא מוצא טעם באותו דבר אז אין לו סיבה לחיותץ אבל מי שחי בלמעלה מטעם ודעת, חוקה חקקתי אין לך רשות להרהר אחריה, אז הפוך, מה שהוא לא מוצא טעם זה כל חיותו.
שאלה: אם אדם שיש לו תקיפות גם במדרגות התחתונות יכול להגיע למנוחה הזו, או שזה רק מתנה שהגיע לשלב האחרון, וכל הזמן צריך לאזן זאת עם מים, ורק בסוף יכול לאזן עם מנוחה? או שמהתחלה יש מנוחה ביחס למדרגה שנמצא בה?
תשובה: מה שאתם אומרים זה מחמת העפר שמתגלה בפרטות שמאוזן לשאר היסודות שהוזכר, זה דוגמא של תקיפות שיוצרת יציבות, אז בעצם יש לו גם כח עפר חזק בנפש. בדרך כלל אדם שיש לו תקיפות, אז יש לו כח של סדר, או כח של מעשיות. אחד משני הכוחות הללו. זה מתגלה מהעפר דפרטות של אותה מדרגה, זה מאוזן עוד פעם ביחס לעפר.
שאלה: זה לא המנוחה מה"תכלית".
תשובה: זו מנוחה שונה לגמרי. זה איזון בתוך היסודות. המנוחה שדוברה למעלה היא למעלה מכל היסודות.
שאלה: אז מנוחת הנפש לא שייך שהוא ישיג קודם שהגיע לתכלית?
תשובה: מנוחת הנפש היא לא הגדרה כן ולא. כלומר, יש לנו מדרגות בתוך המנוחה, מנוחת הנפש השלימה רק מנוחת העבודה, מנוחת שלימה כי יכירו וידעו כי מאתך היא מנוחתם, ובעומק, בך היא מנוחתם.
קטגוריות
