שאלה:
איך ידע האם הדרך נוגעת אליו או לא?
תשובה:
זה כל מהלך הדברים שדובר עכשיו, צריך לברר ראשית כל את הדרך שבה הוא נמצא, אחרי זה לברר עוד דרכים, לברר את נפשו.
שאלה: איך הוא יודע אבל אם זה שייך אליו או לא?
שאלה: אני חוזר ואומר עוד פעם, הוא בירר את הדרך הזו, בירר שאר דרכים, בירר את נפשו, כשהוא בירר את נפשו והוא רואה את נפשו ומבין את הדרכים,
שאלה: הוא מבין את הכל, אולי הוא שייך לזה אולי הוא שייך לזה?
תשובה: שם השאלה שלו ממילא הולכת ומוקטנת, כי כשאתה מבין את עצמך ברור, ומבין את הדרך, אז אתה רואה במה זה יותר מתאים במה זה יותר סותר, השאלה הזו נובעת קודם שהכרתי את הדרך וקודם שהכרתי את האני אז אולי כן אולי לא, אבל ככל שהכרתי את הדרך והכרתי את עצמי, אז ודאי שעדיין יש שאלות, אבל רמת השאלות הולכת ומוקטנת, והברירות הולכת וגדלה באופן טבעי.
שאלה: השאלה במשיכת נפש, אנשים שנמצאים בכל מיני קהילות וגודלים ומרגישים משיכה לכל מיני מקומות אחרים, יש בזה משהו או שזה סתם ענין של...?
תשובה: מה שאתם שואלים זה בעצם נקודה שהרבה מאד מהאנשים משנים את דרכיהם בחייהם על יסוד המשפט שעכשיו אמרתם, בוא נגדיר מהיכן הוא בא, אז לשון חז"ל הידוע אין אדם לומד אלא במה שלבו חפץ במקום שלבו חפץ, אבל הלב הזה יש את הלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי, ועל גבי הלב הזה יש לב ערל. עכשיו כאשר יש לאדם משיכה, בודאי בתחילת הדרך, וגם לאחר מכן, אבל בודאי בתחילת הדרך איך ברור לו לאדם מאיפה נובעת המשיכה, האם המשיכה נובעת מהלב טהור ברא לי אלוקים, מהאלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא, מהמקום הנקי העמוק בנפש משם נובעת המשיכה וזה עומק נקודת החיבור שלו הטהורה, או שזה נובע כמו שהזכרנו דוגמא, הוא ראה מישהו אם ספודיק אז הוא נהיה כך, הוא רק מקל הוא רוצה ללכת לאותו מקל, איך הוא יודע מאיפה זה נובע בנפש?
שאלה: בתחילת דרכו של האדם אין לאדם שום כח לברר, מאיפה זה נובע? ואם יש לו מנוחה שם?
תשובה: המנוחה נובעת אבל מהשקטת הנגיעה, זה לא חייבת להיות מנקודת החיבור אמיתי. עכשיו, בתחילת דרכו של האדם מה שמושך את האדם, דברי רבותינו מה שידוע שאחד פעם בא לחוזה מלובלין ושאל אותו מה הוא יעשה כשהוא לא נמצא ליד הרב'ה, כשהוא נמצא ליד הרב'ה הוא שואל מה לעשות, שהוא לא נמצא ליד הרב'ה מה הוא יעשה, אז הוא אמר: כל מה שאתה חושב שצריך לעשות תעשה הפוך, כי הנגיעה הפנימית היא זו שמהפכת את האדם. עכשיו פעמים רבות מאד כל נקודת משיכה של האדם נובעת בדיוק מהנקודה הלא מתוקנת.
בתחילת דרכו של האדם אין שום נפק"מ כמעט מה שמושך אותו, ודאי שסוף כל סוף משיכה יכולה להיות כאחד משיקולי ההכרעה, אבל זה שזה מושך אותו זה עוד לא ראייה ברוב המקרים לאדם שלא מודע לעצמו לכלום. אחרי תקופה ארוכה של זיכוך, משיכה היא חלק מנקודת המבחן, אני מדגיש עוד פעם, היא חלק מנקודת המבחן. אם בהלכות דעות, ובכל מרכיבי הנפש הוא רואה את נקודת ההתאמה, ועל גבי כך מצטרף גם נקודת המשיכה, יש למשיכה גם מקום. אבל על דרך כלל בני אדם פועלים, אם יש לו נקודת משיכה, הוא יכול כהרף עין להפוך את כל חייו בשביל איזושהי נקודת משיכה, מי אמר בכלל שהמשיכה הזו נכונה, מי אמר שהיא מבוררת, אולי היא טעות וע"ז הוא בונה את כל מציאות חייו. אז הוא מרגיש משיכה עמוקה, אני כבר שמעתי מאותו אדם שנסע ביום כיפור, חילל יום כיפור גמור לעזור לאיזושהי זקנה שהיא גלמודה, שאלו אותו למה עשית את זה, הוא אמר שהוא הרגיש עמוק שהקב"ה רוצה יותר את החסד מאשר קיום המצוות, הוא כמובן לא היה שומר תורה ומצוות, הוא מרגיש עמוק בנפשו שזה מה שצריך לעשות. שם זה ברור לכולם שזה קליפה שנובעת מערלת הלב, אז ודאי שאדם ששומר תורה ומצוות לא יגיע לכזו טעות, אין צל של ספק. אבל אדם שנכנס יותר פנימה, אולי זה נובע בדיוק מאותו מקום בנפש. אדם לא יכול להכריע עפ"י משיכה, אא"כ הוא במדרגת דוד המלך שנאמר בו לבי חלל בקרבי, הרגו ליצה"ר בתעניות, קודם לכן, המשיכה יכולה להיות מרכיב אחד משאר מרכיבים אם זה מתיישב עם שאר המרכיבים.
שאלה: אם הוא עושה הפוך...?
תשובה: אז צריך לבחור את מה שהכי קשה כי אולי זה הכי לא מתאים? יש כלל שאם זה קשה סימן שהיצה"ר מתנגד, אני אומר לך... תתחיל להרוס בניינים מהבוקר עד הלילה ואם זה קשה סימן שיצה"ר מתנגד. דבר שהשיקול דעת אומר שזה מתאים ויש קושי אז אפשר להעמיד אותו, אבל קושי, עוד פעם, כל אחד מהמבחנים האלה זה תוספת לשאר כל החלקים אפשר לקחת את זה כנקודת בדיקה, אבל כל אחד מן הדברים הוא לא בדיקה גמורה. אין כאן נביא שבא ואומר לאדם מה לעשותשובה: אם קושי זה כאחד משורה שלמה של בחינות, יש לו מקום כנקודת מרכיב, אבל קושי לבד הוא לא נקודת מרכיב, משיכה לבד הוא לא נקודת מרכיב, וכן ע"ז הדרך. יש אדם שרוצה לעשות משהו יש לו התנגדות במשפחה, אז אומר אם יש התנגדות במשפחה סימן שזה אמיתי, ועוד ועוד דוגמאות לרוב, אין שום ראיה לכלום.
שאלה: יש אדם שהנשמה שלו מרגישה שזה הדרך, הוא לא בירר משהו, אני לא צוחק, ברצינות.
תשובה: השאלה אבל מי אמר שזה הנשמה שלו. בכוונה נקטתי דוגמא של אדם שנסע ביום כיפור והוא אומר שהוא בטוח שהוא מרגיש בעומק לבבו שזה מה שצריך לעשות, מי אמר שההרגשה שלו היא מהמקום הטהור שבו, אולי ההרגשה שלו נובעת מהמקום הלא נקי שבתוכו, רק כיוון שהוא לא נקי, אז הוא מרגיש שזה המקום הכי עמוק שיש בתוכו, והמקום הזה הוא לא נקי.
שאלה: אבל אין פה מה להצביע, הכל פה זה רוחניות, עבודת ה', וזה נראה לו טוב, הוא מרגיש שכאן הוא יכול לגדול, הוא לא בירר אחד על אחד זה מול זה, אבל הוא מרגיש שדרך זה שם הנפש שלו..
תשובה: עוד פעם, בכוונה נקטתי דוגמאות והבאתי ג' מעשיות בדווקא, לא רק באופן חיצוני של ספודיק, אלא בכוונה נקטנו את הדוגמא של ר' חזקאל על אמונה, ר' חזקאל חשד שכל ימי חייו הוא עוסק באמונה, אמונה, וכל זה נובע מכח שיחה אחת ראשונה. אז אדם שכל חייו מרגיש שהוא שייך למקום מסוים אולי כולו נובע מחוסר הכרת עצמו וחוסר הכרת דרך ומשיכה חיצונית.
שאלה: זה לא משיכה חיצונית, אבל זה דרך בעבודת ה'.
תשובה: עוד פעם אבל הדוגמא של אמונה זה בודאי דרך בעבודת ה', והיא דרך אמיתית בעבודת ה', ואפ"ה היה לו חשד. אז אדם שפתאום מרגיש שהוא שמע שמוע'ס פלוני באיזה חוג מסוים, קרא עלון חדש שהוציאו כי מישהו תרם 50 מיליון דולר להפצה, ולאט לאט הצליחו לשבש את כולם, אז ממילא זה ראייה באמת לנקודה הזו, מה ראייה.
שאלה: דרכים אמיתיות בעבודת ה'.
תשובה: עוד פעם לא אמרתי שהדרכים לא אמיתיות, אבל זה שזה מושך אותו זה מחמת כל מיני כלים חיצוניים. יכול להיות שהדרך היא אמיתית מאד, אבל היא לא שייכת אליו. יש שתי מקומות תורה שהאדם יכול ללכת ללמוד, אחד צריך ללמוד או"ח, השני לומדים חו"מ, הוא הולך למקום של חו"מ כי שכנעו אותו והוא מרגיש משיכה, אבל אליבא דאמת הוא שייך לאו"ח. זה לא אומר שהמקום של חו"מ הוא לא נכון, יכול להיות שהוא נכון מאד.
שאלה: אבל הוא מרגיש שאם זה לא מתאים לו משהו פה נתקע, אבל אם הוא ממשיך והכל טוב.
תשובה: בחלק גדול מהמקרים אדם לא מרגיש ששום דבר נתקע, כי הוא חי בעולם חיצוני והוא נכנס לחיצוניות של מה שנמצא שם, והחיצוניות עם החיצוניות ודאי שהיא לא מתאימה לגמרי אבל הוא לא רואה את נקודת הקושי וממשיך את זה הלאה. אם הוא היה מברר את האמיתות של הדברים הוא לא היה רואה שזה נתקע אלא היה רואה שזה לא מתחיל.
שאלה: יש קושי גדול לברר את הדרכים, לא רק מצד שזה הרבה עמל, אלא כמו שהרב אמר, בדר"כ האנשים עצמם שחיים את אותה דרך לא יודעים מה הם חיים, והדברים הם בדר"כ תורה שבע"פ, לא שהרב כתב בדיוק מה לעשות, אדרבא כל התורה של המהלך הפנימי הזה הוא תורה שבע"פ של רב ותלמיד, היום התלמידים לא יודעים בכלל מה הם עושים, אולי הרב שלהם יודע, ולרב אני לא יגיע, אז איך אני יברר מה מהתלמידים? מהספרים אני לא ילמד, כי זה דברים שבתורה שבע"פ בדר"כ, ולא דברים שכתוב בספר בדיוק מה הוא חולק עליו, תמיד כל אחד כותב הכל, וצריך לעבור ולראות מה הדקויות בשתי הדרכים, אז איך אני יברר.
תשובה: ודאי שבאופן טבעי אי אפשר להגיע לנקודת בירור, אבל כל החיים באופן טבעי האדם לא יכול להגיע לשום השגה רוחנית, כל החיים בנויים באופן כזה שבחשבון שכלי אדם לא יכול להשיג כלום, אם אדם הגיע לחשבון שכלי שהוא יכול להשיג משהו, צריך לדעת שלנקודת האמת הוא לא הגיע. החיים בנויים באופן כזה שהקב"ה יצר מהלך שהעולם הוא מקום של העלם, באופן כזה שאי אפשר להשיג שום נקודה אמיתית. בשביל להשיג כל נקודה אמיתית הוא צריך מתנת שמים. אין דרך, מי שיגיד שיש דרך להשיג נקודה אחת אמיתית בעולם סימן שזו דרך שאינה של הקדושה. זה דרך איך לעבוד, זו לא דרך איך להשיג. עכשיו, ולפיכך, כל מהלך חיים שאדם רוצה להשיג אותו, הוא לעולם מגיע באופן נעלם. אז תמיד נאמר, "כל אשר בכחך עשה", "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להיבטל ממנה". ואם הוא יעמול כפי כוחו בכל הכלים שהוא יכול, והוא יתפלל מעומקא דליבא לקב"ה, ויכוון כמה שיותר לבקש את נקודת האמת, אז ה' יעזרוהו רוח ממרום כמו שהוא עוזר לכל מבקשי פניו ית"ש שבסוף הוא יכוון אותו איך הוא ישיג. אי אפשר לומר שיש מסלול, שלב א', שלב ב', שלב ג', ככה מגיעים, ככה עולים, אין כזו דרך בעולם.
שאלה: אז אי אפשר לברר כל מה שהרב אמר בדרך של...
תשובה: מה שאמרתם עכשיו זה נכון מאד, אפשר לעמול לברר, ואי אפשר באופן טבעי להגיע לבירור, נכון, הסברנו מה צריך לעמול לברר, לא לאיך אפשר להגיע לזה, אי אפשר באמת להגיע לזה באופן טבעי. אבל סוף כל סוף אדם צריך לסדר לעצמו עמל לפי הסדר הנכון, זה צורת העמל.
שאלה: אולי שישקיע רק בתפלה ובקשה מה' שינחה אותו?
תשובה: יש ג' עמודים שעליהם העולם עומד, אז למה האדם צריך ללמוד תורה שמבוקר ועד הלילה, יקח ספר תהלים וממילא ידע ברכות ממילא ידע שבת ממילא ידע עירובין.
אני אומר, אבל מה בין זה לעבודה ותורה, אם תפלה אפשר לקנות ע"י את הכל, אז למה צריך ללמוד שבת, צריך ללמוד עירובין, הוא כל היום ישקיע בתפלה ומן השמים יתגלה אליהו והוא ילמד אותו את הכל. למה לא ראינו בדברי רבותינו שהציעו לא לפתוח ספר מהבוקר עד הלילה ולהתפלל כ"ד שעות בכותל המערבי. אז ברור לכם שיש ג' עמודים שעליהם העולם עומד, אז כמו שזה נאמר בתורה זה נאמר גם בעבודה שצריך, בצירוף לעמל התורה מוכרחים תפלה, בצירוף לעבודה מוכרחים תפלה, אבל לבנות את כל החיים רק על תפלה, כמה תפלה וכמה עמל, ודאי שיש בזה דרכים ברבותינו, אבל להעמיד רק תפלה, זה לכאורה בודאי שלו.
שאלה: ההגדרה לברר זה גם לנסות.
תשובה: מה שאתה מעלה זה נקודה נכונה מאד, ודאי שדבר ראשון האדם צריך לברר בספרים, אבל חלק מהבירור שאדם עושה, האדם נוגע בכל מיני נקודות, אבל באופן קל, לא באופן שהוא משתית על גבי זה את כל החיים שלו, אדם לא יכול לבנות מהלך שלם לפני שהוא מבין מה שהוא עושה. לפעמים הוא יכול לנסות לברר את הנקודות, עוד נקודה ועוד נקודה פרט לעצמו מניסיון חיים שלו, אבל צריך גם לזה הרבה תפלה והרבה שיקול דעת, כי אם הוא נכנס יותר מידי עמוק ומתחיל להתבלבל, אי אפשר להגדיר הגדרות ברורות מאד כמה רק להתבונן וכמה להשתמש גם בפועל, אבל בודאי העמדתם נקודה נכונה שיש גם השתמשות בפועל שהיא חלק מנקודת הבדיקה. אמתשובה:
שאלה: לפי מה שהרב אמר, לכאורה שרוצים ללמד בחור בלימוד, מכירים לו כמה מהלכים והוא בונה לעצמו מזה איזושהי תפיסה איך הוא לומד בעצמו, אבל במיוחד בעבודה אם לא ידע דבר מגוונים בעבודה איך הוא יבנה לעצמו, מדעתו הרחבה.
תשובה: לא מדעתו הרחבה לעצמו, ודאי שאדם צריך לחפש רבותיו, ודיבוק חברים למצוא את אותם בני עלייה, ובצירוף לרבותיו, בצירוף לדיבוק חברים, בצירוף לעמל עצמי, ובצירוף לתפלה, וכוונה לשם שמים, בתוך העלמא דידן, כנראה זה הגבולות שהקב"ה רוצה מהאדם.
שאלה: מה הכוונה לברר את הדרך שבה הוא גדל.
תשובה: בבית מדרש שבו הוא נמצא, בקהילה שבה הוא נמצא, שיחפש את אותם אנשים הכי מובחרים שקיימים במקום שבו הוא נמצא, וינסה ללבן. ואם אין שם, מה שיש זה מה שהוא יכול לעשות, יותר מזה הוא לא יכול לעשות. עוד פעם, יעמול, רבותיו שם, ידידיו וחביריו הבני עלייה שקיימים שם, תפלה ויגיעה וכוונה של טהרה, כמה שהוא יגיע הוא יגיע, זה רצונו ית'.
שאלה: אי אפשר ליצור יש מאין על מה שלא קיים.
שאלה: איך הוא יודע אבל אם זה שייך אליו או לא?
שאלה: אני חוזר ואומר עוד פעם, הוא בירר את הדרך הזו, בירר שאר דרכים, בירר את נפשו, כשהוא בירר את נפשו והוא רואה את נפשו ומבין את הדרכים,
שאלה: הוא מבין את הכל, אולי הוא שייך לזה אולי הוא שייך לזה?
תשובה: שם השאלה שלו ממילא הולכת ומוקטנת, כי כשאתה מבין את עצמך ברור, ומבין את הדרך, אז אתה רואה במה זה יותר מתאים במה זה יותר סותר, השאלה הזו נובעת קודם שהכרתי את הדרך וקודם שהכרתי את האני אז אולי כן אולי לא, אבל ככל שהכרתי את הדרך והכרתי את עצמי, אז ודאי שעדיין יש שאלות, אבל רמת השאלות הולכת ומוקטנת, והברירות הולכת וגדלה באופן טבעי.
שאלה: השאלה במשיכת נפש, אנשים שנמצאים בכל מיני קהילות וגודלים ומרגישים משיכה לכל מיני מקומות אחרים, יש בזה משהו או שזה סתם ענין של...?
תשובה: מה שאתם שואלים זה בעצם נקודה שהרבה מאד מהאנשים משנים את דרכיהם בחייהם על יסוד המשפט שעכשיו אמרתם, בוא נגדיר מהיכן הוא בא, אז לשון חז"ל הידוע אין אדם לומד אלא במה שלבו חפץ במקום שלבו חפץ, אבל הלב הזה יש את הלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי, ועל גבי הלב הזה יש לב ערל. עכשיו כאשר יש לאדם משיכה, בודאי בתחילת הדרך, וגם לאחר מכן, אבל בודאי בתחילת הדרך איך ברור לו לאדם מאיפה נובעת המשיכה, האם המשיכה נובעת מהלב טהור ברא לי אלוקים, מהאלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא, מהמקום הנקי העמוק בנפש משם נובעת המשיכה וזה עומק נקודת החיבור שלו הטהורה, או שזה נובע כמו שהזכרנו דוגמא, הוא ראה מישהו אם ספודיק אז הוא נהיה כך, הוא רק מקל הוא רוצה ללכת לאותו מקל, איך הוא יודע מאיפה זה נובע בנפש?
שאלה: בתחילת דרכו של האדם אין לאדם שום כח לברר, מאיפה זה נובע? ואם יש לו מנוחה שם?
תשובה: המנוחה נובעת אבל מהשקטת הנגיעה, זה לא חייבת להיות מנקודת החיבור אמיתי. עכשיו, בתחילת דרכו של האדם מה שמושך את האדם, דברי רבותינו מה שידוע שאחד פעם בא לחוזה מלובלין ושאל אותו מה הוא יעשה כשהוא לא נמצא ליד הרב'ה, כשהוא נמצא ליד הרב'ה הוא שואל מה לעשות, שהוא לא נמצא ליד הרב'ה מה הוא יעשה, אז הוא אמר: כל מה שאתה חושב שצריך לעשות תעשה הפוך, כי הנגיעה הפנימית היא זו שמהפכת את האדם. עכשיו פעמים רבות מאד כל נקודת משיכה של האדם נובעת בדיוק מהנקודה הלא מתוקנת.
בתחילת דרכו של האדם אין שום נפק"מ כמעט מה שמושך אותו, ודאי שסוף כל סוף משיכה יכולה להיות כאחד משיקולי ההכרעה, אבל זה שזה מושך אותו זה עוד לא ראייה ברוב המקרים לאדם שלא מודע לעצמו לכלום. אחרי תקופה ארוכה של זיכוך, משיכה היא חלק מנקודת המבחן, אני מדגיש עוד פעם, היא חלק מנקודת המבחן. אם בהלכות דעות, ובכל מרכיבי הנפש הוא רואה את נקודת ההתאמה, ועל גבי כך מצטרף גם נקודת המשיכה, יש למשיכה גם מקום. אבל על דרך כלל בני אדם פועלים, אם יש לו נקודת משיכה, הוא יכול כהרף עין להפוך את כל חייו בשביל איזושהי נקודת משיכה, מי אמר בכלל שהמשיכה הזו נכונה, מי אמר שהיא מבוררת, אולי היא טעות וע"ז הוא בונה את כל מציאות חייו. אז הוא מרגיש משיכה עמוקה, אני כבר שמעתי מאותו אדם שנסע ביום כיפור, חילל יום כיפור גמור לעזור לאיזושהי זקנה שהיא גלמודה, שאלו אותו למה עשית את זה, הוא אמר שהוא הרגיש עמוק שהקב"ה רוצה יותר את החסד מאשר קיום המצוות, הוא כמובן לא היה שומר תורה ומצוות, הוא מרגיש עמוק בנפשו שזה מה שצריך לעשות. שם זה ברור לכולם שזה קליפה שנובעת מערלת הלב, אז ודאי שאדם ששומר תורה ומצוות לא יגיע לכזו טעות, אין צל של ספק. אבל אדם שנכנס יותר פנימה, אולי זה נובע בדיוק מאותו מקום בנפש. אדם לא יכול להכריע עפ"י משיכה, אא"כ הוא במדרגת דוד המלך שנאמר בו לבי חלל בקרבי, הרגו ליצה"ר בתעניות, קודם לכן, המשיכה יכולה להיות מרכיב אחד משאר מרכיבים אם זה מתיישב עם שאר המרכיבים.
שאלה: אם הוא עושה הפוך...?
תשובה: אז צריך לבחור את מה שהכי קשה כי אולי זה הכי לא מתאים? יש כלל שאם זה קשה סימן שהיצה"ר מתנגד, אני אומר לך... תתחיל להרוס בניינים מהבוקר עד הלילה ואם זה קשה סימן שיצה"ר מתנגד. דבר שהשיקול דעת אומר שזה מתאים ויש קושי אז אפשר להעמיד אותו, אבל קושי, עוד פעם, כל אחד מהמבחנים האלה זה תוספת לשאר כל החלקים אפשר לקחת את זה כנקודת בדיקה, אבל כל אחד מן הדברים הוא לא בדיקה גמורה. אין כאן נביא שבא ואומר לאדם מה לעשותשובה: אם קושי זה כאחד משורה שלמה של בחינות, יש לו מקום כנקודת מרכיב, אבל קושי לבד הוא לא נקודת מרכיב, משיכה לבד הוא לא נקודת מרכיב, וכן ע"ז הדרך. יש אדם שרוצה לעשות משהו יש לו התנגדות במשפחה, אז אומר אם יש התנגדות במשפחה סימן שזה אמיתי, ועוד ועוד דוגמאות לרוב, אין שום ראיה לכלום.
שאלה: יש אדם שהנשמה שלו מרגישה שזה הדרך, הוא לא בירר משהו, אני לא צוחק, ברצינות.
תשובה: השאלה אבל מי אמר שזה הנשמה שלו. בכוונה נקטתי דוגמא של אדם שנסע ביום כיפור והוא אומר שהוא בטוח שהוא מרגיש בעומק לבבו שזה מה שצריך לעשות, מי אמר שההרגשה שלו היא מהמקום הטהור שבו, אולי ההרגשה שלו נובעת מהמקום הלא נקי שבתוכו, רק כיוון שהוא לא נקי, אז הוא מרגיש שזה המקום הכי עמוק שיש בתוכו, והמקום הזה הוא לא נקי.
שאלה: אבל אין פה מה להצביע, הכל פה זה רוחניות, עבודת ה', וזה נראה לו טוב, הוא מרגיש שכאן הוא יכול לגדול, הוא לא בירר אחד על אחד זה מול זה, אבל הוא מרגיש שדרך זה שם הנפש שלו..
תשובה: עוד פעם, בכוונה נקטתי דוגמאות והבאתי ג' מעשיות בדווקא, לא רק באופן חיצוני של ספודיק, אלא בכוונה נקטנו את הדוגמא של ר' חזקאל על אמונה, ר' חזקאל חשד שכל ימי חייו הוא עוסק באמונה, אמונה, וכל זה נובע מכח שיחה אחת ראשונה. אז אדם שכל חייו מרגיש שהוא שייך למקום מסוים אולי כולו נובע מחוסר הכרת עצמו וחוסר הכרת דרך ומשיכה חיצונית.
שאלה: זה לא משיכה חיצונית, אבל זה דרך בעבודת ה'.
תשובה: עוד פעם אבל הדוגמא של אמונה זה בודאי דרך בעבודת ה', והיא דרך אמיתית בעבודת ה', ואפ"ה היה לו חשד. אז אדם שפתאום מרגיש שהוא שמע שמוע'ס פלוני באיזה חוג מסוים, קרא עלון חדש שהוציאו כי מישהו תרם 50 מיליון דולר להפצה, ולאט לאט הצליחו לשבש את כולם, אז ממילא זה ראייה באמת לנקודה הזו, מה ראייה.
שאלה: דרכים אמיתיות בעבודת ה'.
תשובה: עוד פעם לא אמרתי שהדרכים לא אמיתיות, אבל זה שזה מושך אותו זה מחמת כל מיני כלים חיצוניים. יכול להיות שהדרך היא אמיתית מאד, אבל היא לא שייכת אליו. יש שתי מקומות תורה שהאדם יכול ללכת ללמוד, אחד צריך ללמוד או"ח, השני לומדים חו"מ, הוא הולך למקום של חו"מ כי שכנעו אותו והוא מרגיש משיכה, אבל אליבא דאמת הוא שייך לאו"ח. זה לא אומר שהמקום של חו"מ הוא לא נכון, יכול להיות שהוא נכון מאד.
שאלה: אבל הוא מרגיש שאם זה לא מתאים לו משהו פה נתקע, אבל אם הוא ממשיך והכל טוב.
תשובה: בחלק גדול מהמקרים אדם לא מרגיש ששום דבר נתקע, כי הוא חי בעולם חיצוני והוא נכנס לחיצוניות של מה שנמצא שם, והחיצוניות עם החיצוניות ודאי שהיא לא מתאימה לגמרי אבל הוא לא רואה את נקודת הקושי וממשיך את זה הלאה. אם הוא היה מברר את האמיתות של הדברים הוא לא היה רואה שזה נתקע אלא היה רואה שזה לא מתחיל.
שאלה: יש קושי גדול לברר את הדרכים, לא רק מצד שזה הרבה עמל, אלא כמו שהרב אמר, בדר"כ האנשים עצמם שחיים את אותה דרך לא יודעים מה הם חיים, והדברים הם בדר"כ תורה שבע"פ, לא שהרב כתב בדיוק מה לעשות, אדרבא כל התורה של המהלך הפנימי הזה הוא תורה שבע"פ של רב ותלמיד, היום התלמידים לא יודעים בכלל מה הם עושים, אולי הרב שלהם יודע, ולרב אני לא יגיע, אז איך אני יברר מה מהתלמידים? מהספרים אני לא ילמד, כי זה דברים שבתורה שבע"פ בדר"כ, ולא דברים שכתוב בספר בדיוק מה הוא חולק עליו, תמיד כל אחד כותב הכל, וצריך לעבור ולראות מה הדקויות בשתי הדרכים, אז איך אני יברר.
תשובה: ודאי שבאופן טבעי אי אפשר להגיע לנקודת בירור, אבל כל החיים באופן טבעי האדם לא יכול להגיע לשום השגה רוחנית, כל החיים בנויים באופן כזה שבחשבון שכלי אדם לא יכול להשיג כלום, אם אדם הגיע לחשבון שכלי שהוא יכול להשיג משהו, צריך לדעת שלנקודת האמת הוא לא הגיע. החיים בנויים באופן כזה שהקב"ה יצר מהלך שהעולם הוא מקום של העלם, באופן כזה שאי אפשר להשיג שום נקודה אמיתית. בשביל להשיג כל נקודה אמיתית הוא צריך מתנת שמים. אין דרך, מי שיגיד שיש דרך להשיג נקודה אחת אמיתית בעולם סימן שזו דרך שאינה של הקדושה. זה דרך איך לעבוד, זו לא דרך איך להשיג. עכשיו, ולפיכך, כל מהלך חיים שאדם רוצה להשיג אותו, הוא לעולם מגיע באופן נעלם. אז תמיד נאמר, "כל אשר בכחך עשה", "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להיבטל ממנה". ואם הוא יעמול כפי כוחו בכל הכלים שהוא יכול, והוא יתפלל מעומקא דליבא לקב"ה, ויכוון כמה שיותר לבקש את נקודת האמת, אז ה' יעזרוהו רוח ממרום כמו שהוא עוזר לכל מבקשי פניו ית"ש שבסוף הוא יכוון אותו איך הוא ישיג. אי אפשר לומר שיש מסלול, שלב א', שלב ב', שלב ג', ככה מגיעים, ככה עולים, אין כזו דרך בעולם.
שאלה: אז אי אפשר לברר כל מה שהרב אמר בדרך של...
תשובה: מה שאמרתם עכשיו זה נכון מאד, אפשר לעמול לברר, ואי אפשר באופן טבעי להגיע לבירור, נכון, הסברנו מה צריך לעמול לברר, לא לאיך אפשר להגיע לזה, אי אפשר באמת להגיע לזה באופן טבעי. אבל סוף כל סוף אדם צריך לסדר לעצמו עמל לפי הסדר הנכון, זה צורת העמל.
שאלה: אולי שישקיע רק בתפלה ובקשה מה' שינחה אותו?
תשובה: יש ג' עמודים שעליהם העולם עומד, אז למה האדם צריך ללמוד תורה שמבוקר ועד הלילה, יקח ספר תהלים וממילא ידע ברכות ממילא ידע שבת ממילא ידע עירובין.
אני אומר, אבל מה בין זה לעבודה ותורה, אם תפלה אפשר לקנות ע"י את הכל, אז למה צריך ללמוד שבת, צריך ללמוד עירובין, הוא כל היום ישקיע בתפלה ומן השמים יתגלה אליהו והוא ילמד אותו את הכל. למה לא ראינו בדברי רבותינו שהציעו לא לפתוח ספר מהבוקר עד הלילה ולהתפלל כ"ד שעות בכותל המערבי. אז ברור לכם שיש ג' עמודים שעליהם העולם עומד, אז כמו שזה נאמר בתורה זה נאמר גם בעבודה שצריך, בצירוף לעמל התורה מוכרחים תפלה, בצירוף לעבודה מוכרחים תפלה, אבל לבנות את כל החיים רק על תפלה, כמה תפלה וכמה עמל, ודאי שיש בזה דרכים ברבותינו, אבל להעמיד רק תפלה, זה לכאורה בודאי שלו.
שאלה: ההגדרה לברר זה גם לנסות.
תשובה: מה שאתה מעלה זה נקודה נכונה מאד, ודאי שדבר ראשון האדם צריך לברר בספרים, אבל חלק מהבירור שאדם עושה, האדם נוגע בכל מיני נקודות, אבל באופן קל, לא באופן שהוא משתית על גבי זה את כל החיים שלו, אדם לא יכול לבנות מהלך שלם לפני שהוא מבין מה שהוא עושה. לפעמים הוא יכול לנסות לברר את הנקודות, עוד נקודה ועוד נקודה פרט לעצמו מניסיון חיים שלו, אבל צריך גם לזה הרבה תפלה והרבה שיקול דעת, כי אם הוא נכנס יותר מידי עמוק ומתחיל להתבלבל, אי אפשר להגדיר הגדרות ברורות מאד כמה רק להתבונן וכמה להשתמש גם בפועל, אבל בודאי העמדתם נקודה נכונה שיש גם השתמשות בפועל שהיא חלק מנקודת הבדיקה. אמתשובה:
שאלה: לפי מה שהרב אמר, לכאורה שרוצים ללמד בחור בלימוד, מכירים לו כמה מהלכים והוא בונה לעצמו מזה איזושהי תפיסה איך הוא לומד בעצמו, אבל במיוחד בעבודה אם לא ידע דבר מגוונים בעבודה איך הוא יבנה לעצמו, מדעתו הרחבה.
תשובה: לא מדעתו הרחבה לעצמו, ודאי שאדם צריך לחפש רבותיו, ודיבוק חברים למצוא את אותם בני עלייה, ובצירוף לרבותיו, בצירוף לדיבוק חברים, בצירוף לעמל עצמי, ובצירוף לתפלה, וכוונה לשם שמים, בתוך העלמא דידן, כנראה זה הגבולות שהקב"ה רוצה מהאדם.
שאלה: מה הכוונה לברר את הדרך שבה הוא גדל.
תשובה: בבית מדרש שבו הוא נמצא, בקהילה שבה הוא נמצא, שיחפש את אותם אנשים הכי מובחרים שקיימים במקום שבו הוא נמצא, וינסה ללבן. ואם אין שם, מה שיש זה מה שהוא יכול לעשות, יותר מזה הוא לא יכול לעשות. עוד פעם, יעמול, רבותיו שם, ידידיו וחביריו הבני עלייה שקיימים שם, תפלה ויגיעה וכוונה של טהרה, כמה שהוא יגיע הוא יגיע, זה רצונו ית'.
שאלה: אי אפשר ליצור יש מאין על מה שלא קיים.
קטגוריות
