בענין הסתכלות בחסרונות ובמעלות של אחרים [#19205]

י"ב חשון התשפ"ה

שאלה:

האם יש להסתכל על בני אדם אחרים על מנת ללמוד ולקלוט בנפש סדר מדרגות?

תשובה:

אתם מדברים מצד המעלה, או מצד החסרון, או מצד שניהם? אם אין לו עין טובה מאד לזולתו, בודאי שזה הרבה הרבה יותר מסוכן. גם אם יש לו עין טובה לזולתו, עד"כ הדרך היא שבאותו חלק שהוא עצמו לא מתוקן והוא כן מסתכל בין כך ובין כך, אז שיעשה את זה. אבל אם הוא כבר מתוקן, אז שלא ירד לאותו מקום.
שאלה: ואם זה מעלות עליונות, ז"א מצד אחד זה מעורר בו שאיפה לעורר במעלות עליונות, אבל זה לא מוריד אותו, ומצד שני זה כן הסתכלות בזולת.
תשובה: חוזר למה שדובר לעיל, שעל דרך כלל אדם לא מתוקן בשלמות שהוא לא מסתכל על זולתו, זה החלק הדק ביותר שהוא מסתכל על זולתו, אז אם הוא לא תיקן את כל הקומה אז החלק הזה בודאי לא במדרגתו להסתכל.
שאלה: אז הסתכלות במעלות זה רק בספה"ק ולא בבנ"א?
תשובה: אני אומר עוד פעם, גם הסתכלות בבנ"א כיוון שהאדם עצמו לא מתוקן והוא בין כך ובין כך מסתכל בזולתו, אז לפחות שיגדיר זאת למקומות העליונים ולא על הצדדים השפלים. אם הוא כבר נהיה מופשט, אז הוא כבר לא צריך להסתכל גם בזה.
שאלה: נח צדיק היה בדורותיו, הוא הסתכל על הרשעים ואמר כזה אני לא רוצה להיות וזה מה שהעלהו. אז זה טוב לשלב ראשון, או לא טוב בכלל?
תשובה: לשלב ראשון זה כן טוב, אבל להישאר שם ככל מדרגות לא נשארים במדרגה התחתונה. רוב בני אדם הם לא ברי השגה כלל כדי לבדוק את רוב נקודות הנידון שעליהם הם בונים את החיים שלהם, אין לו את הכח להתחיל לבדוק מהתחלה. רוב בנ"א דנים מנקודות שאין להם כח הכרעה בכלל, והיא גופא על זה נאמר עשה לך רב, ומי הרב שלך, אז היא גופא הוא לא מסוגל להכריע, אז כל מה שנשאר לו זה אמונה ותפלה לקב"ה, אבל הוא לא בר דעת להכריע. הוא לא בר דעת להכריע על רוב השאלות ששנויות במחלוקות, רוב בנ"א הם בכלל לא ברי הכי להכריע. זה כמו שילד מתחיל לדון במחלוקת ר' חיים ור' שמעון, והוא לא מבין לא את ר' חיים ולא את ר' שמעון, רוב בנ"א עוסקים בדברים שהרבה מעבר לתפיסת ההשגה שלהם.