בענין התעוררות [#19184]

י"ב חשון התשפ"ה

שאלה:

למה הקב"ה עשה פסח שבועות וסוכות בכ"כ הפרשי זמן, היה צריך להיות ט"ו ניסן פסח, נגמר פסח מיד כ"ב שבועות, מיד אח"ז סוכות.
שאלה: צריך להתכונן.

תשובה:

אז בזמן אתה מבין שכל דבר לוקח זמנים זמנים זמנים, אז למה בעבודה של נפש זה לא יקח זמנים.
שאלה: כי הכל ביחד לוקח לאט לאט.
תשובה: אז הוא עושה סדר, כמו פסח ואחרי זה שבועות ואחרי זה סוכות, ג' רגלים כסדרם בל תאחר, אז צריך להיות סדר, ואי אפשר לחטוף את הכל בבת אחת, אז גם זה בנוי באותו. זה לא אומר שהחסרונות לא קיימים, החסרונות קיימים וזועקים, אבל למעשה הסדר של העבודה יקח את הזמן.
שאלה: אז צריך להישאר עם החסרונות האלה.
תשובה: צריך להסכים שיש לו חסרון ולהסכים שהקב"ה הגביל אותו בכוחותיו שהוא לא יכול לעבוד על הכל בבת אחת, ולהצטער על נקודת החסרון, ולקבל בדעתו שהוא עובד כסדר שלב על גבי שלב.
שאלה: שלב אחד או שאפשר לקחת שתים ביחד?
תשובה: "בכור שיש לו שני ראשים". אני אומר עוד פעם, למה שבועות אחרי פסח, למה לא בבת אחת, שיהיה שנים ביחד. ר"ח חל בחנוכה. אם רוצים להצליח אז העבודה צריכה להיות מדוייקת, מסודרתשובה: כל שילוב של דברים ברוב המקרים, אי אפשר להגיד לגמרי, ברוב המקרים הופך להיות לא מדויק, הופך להיות שני דברים נבדלים.
שאלה: מרוב שיש מה לעשות רוצים לעשות הרבה.
תשובה: הלחץ מובן, הוא שואל, אבל אחרי הלחץ למעשה חייב לצמצם את הלחץ שלו.
שאלה: הגדרה של מודעות, שמודע לעצמו. הכוונה שיודע מה חסר לו.
תשובה: תופס את המציאות כמו שהיא.