בענין מנהיגים [#19198]

י"ב חשון התשפ"ה

שאלה:

מה הנושא של"מנחגים"

תשובה:

...מה שמבואר בדברי רבותינו שמשה היה כלל כל הנשמות כולם, כדרשת חז"ל הידוע אשה אחת הייתה בארץ מצרים וילדה ששים ריבוא בכרס אחד ומאן הוא משה, כלו', מה שמנהיג בעומק יכול להנהיג כמו שמבואר בדברי רבותינו, הוא יכול להנהיג רק את הנשמות שהוא שורשם והם ענפיהם.
וכאשר מבואר בדברי הגמ' הידועים בב"ק שמעמידים "רועה שאינו הגון", אז צריך להבין שיש ב' סוגים של רועה שאינו הגון. יש רועה שאינו הגון שבעצם אינו ראוי להיות כלל רועה, אלו ראשי הערב רב ששולטים ביד רמה. ויש אופן שהוא אדם אמיתי, אבל בעצם הוא מנהיג את הנשמות שלא שייכים לו, ולכן הוא באמת לא יכול להשיג אותם. שהדור לא זכאי, אם הוא לא זכאי בכלל אז בכלל נותנים להם רועה שאינו הגון מעיקרא, וגם אם הוא יותר זכאי, זה דוגמא הפשוטה, שהקב"ה שם אדם שהוא באמת צדיק, אבל למעשה זה לא השורשים שלו. רבותינו הקדמונים שהיו באים אליהם אנשים אז היו אומרים לו תלך לפלוני אלמוני שלשם אתה שייך בשורשך. אבל למעשה שבנ"א לא מבררים את הדבר, והעולם נמצא במקום של תערובת, אז ההנהגה הנובעת כהנהגה החיצונית שאם יש פלוני ת"ח הוא מנהיג את אותם בנ"א בין אם הם קשורים לו בין אם הם לא קשורים לו, באופן הזה באמת הוא לא משיג אותם, וזה תוצאת מהלך הדברים. ואם העולם נמצא בצורתו הנכונה, אז שהיה דור המדבר יצי"מ אז היה מנהיג אחד שבאמת כל הנשמות היו כלולים בו, אבל לאמח"כ שנעשה ירידת הדורות אז נעשה חלקים, שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים. אבל צ"ל שלבסוף יהיה כל אחד איש לשבטו, שבטיך בשעריך, שמים מישהו שבשעריך בשבטו, למה, כי הוא צ"ל שייך לשורשו, וכשנעשה תערובת ואין לנו הכרה בשבטים, ובדקות אין לנו הכרה בעומק הנשמות, אז באמת נעשה מצב מסוים שהפרט מונהג ע"י מישהו שבאמת בכלל לא בהכרח מוכרח להבין אותו. זה עומק הגלות שאנו נמצאים בה.