בענין נפילות וירידות [#19166]

זה צריך להיות בכל בית יהודי ברור [שיש מושג של] ימי אהבה ושנאה?

לפני תורה צוה לנו משה הוא ילמד אותו אהבה ושנאה? ודאי שצריך להיות ברור, בגיל מסוים זה חייב להיות ברור, אבל הניסיון לברוח מכל התמודדות הרי לא תועיל לבסוף, השאלה באיזה גיל ובאיזה צורה ובאיזה שלב, זו שאלה נכונה. אבל יש צד שנבנה בן אדם ימי שבעים שנה וימי שמונים שנה ומעולם לא נפגש בספר הישר של ר"ת של ימי אהבה ושנאה, כיוון שלא ידע מכך אז היה לו רק ימי אהבה? זה נכון שיש אנשים שיש להם מצב בלתי ברור בנפש והם מסובכים בתוך עצמם שלזמן מסויים עד שהם לא מרפאים את הסיבוך הנפשי שלהם הם צריכים לעזוב את כל ענייני העבודה בכלל, כי כל העניינים מסבכים אותם, אבל זה לא קשור מצד עבודה, זה מחמת שעכשיו הנפש שלהם נמצאת במקום כזה, יש בני אדם שהנפש שלהם מורכבת ובלתי ברורה מתוך עצמה מכל מיני כוחות סותרים באופן קיצוני, אז כל ידיעה בענייני עבודה לא עושה להם טוב אלא רק יכולה ליצור נקודת נזק, אז עד שהם לא יסדרו את נפשם, כלך בהם בכלל מנקודת העבודה. אבל אם באנו לצייר נפשות רגילות ממוצעות בריאות, חייב להיות שבגיל מסויים, בשלב מסויים, בצורה מסויימת, בלי להגדיר עכשיו את ההגדרות, חייב להיות שהאדם נודע לנפש הפנימית שלו והוא מתמודד עם כל המצבים. אי ידיעתם לא תיצור לו טוב אלא רק נזק.
שאלה: הוא מפחד שיפול, לכן אומר אני לא מצפה למשהו מיוחד בשבועות נגיד, כדי שאח"כ לא ארגיש נפילה.
תשובה: ההגדרות הללו, נסביר מאיפה הם באות, הם באות בדרך כלל מזה שאדם לא מסודר ולא ברור לו נקודת העבודה, אלא הוא מחפש "להתעורר" באיזה אופן של התעוררות, ואז הוא מחפש שמן השמים יריקו עליו שפע של עולמות עליונים שהוא עצמו לא יודע מה הם. אבל אם העבודה היא מוגדרת, העבודה היא מדוייקת, אז האדם בודאי צריך לייחד את עצמו להיכן הוא רוצה להגיע, ודאי שסוף העבודה היא מתנה, יגעת ומצאת, אבל מוגדר לו בדיוק להיכן רוצה להגיע, והוא עמל ומתפלל, אם הקב"ה לא נתן לו, הוא מקבל באמונה ועמל עוד פעם. הסגנון הזה שאני לא מצפה ואם יגיע יגיע זה עולם מאד מגדל הפורח באוויר.