שאלה:
האם האדם יכול לעבוד להשיב מהמוח אל הלב דבר שהוא לא משיג כל כך, דבר שהוא בגדר אור מקיף אצלו?
תשובה:
שאלה זו ברורה ויסודית מאוד, ונגדיר תשובה מאוד מאוד ברורה.
כל דבר שהאדם רוצה לעבוד איתו ב"וידעת היום והשבות אל לבבך", עליו לקחת רק את הדברים שהם פשוטים אצלו. נדגיש את הלשון: רק דברים שהם פשוטים אצלו. כל דבר שהוא לא פשוט אצלו, הוא עדיין לא במדרגה להשיב אותו אל הלב.
לכל אחד מאתנו יש את החלקים הפשוטים, ויש את החלקים המורכבים יותר, ויש את החלקים שאנו לא מבינים. כאשר האדם רוצה ללכת בנפלאות וגדולות, הוא מנסה להעתיק מהמוח אל הלב דברים מופלגים שהוא עצמו משיג אותם חלקית, או כמעט לא משיג אותם. ביחס לנידון זה, רוב הטעויות של בני אדם נובעים מזה שהם מנסים להעתיק מהמוח אל הלב דברים שהמוח עדיין לא פשוט בהם.
לפיכך, הצורה הנכונה והאמיתית למעשה היא כך: לכל אחד ואחד מאתנו יש חלקים שבהם יש לו השגה פשוטה, בפשיטות הגמורה ביותר שיכולה להיות לפי ערכו, במה שיש לו פשיטות של השגה, את אותו דבר הוא צריך לנסות להשיב אל הלב. דבר שהוא איננו פשוט אצלו, הוא לא יכול להשיב לליבו, כי כאשר זה לא פשוט אצלו, בערכו זה עדיין מעורב טוב ורע, ואם זה מעורב טוב ורע והוא ישיב אותו לליבו, את הרע הוא יפגוש לאחר מכן.
המשך שאלה: בעת זו, כאשר מאיר שער הנ' אור של השתוות לכולם, בין לפשוטי העם, בין לקטנים ולגדולים, האם זהו סימן שהאין עוד מלבדו הפשוט זוהי העבודה של כולם, אך מצד שני, אם זוהי העבודה, לכן זה יהיה הדבר שהכי קשה להשיגו?
תשובה: [הכי קשה להשיגו כי מחד האור פשוט, אך] הכלים [של בני האדם] לא פשוטים. לפיכך, כמו שהוזכר, על האדם לילך לדברים שפשוטים אצלו, ושוב נדגיש: לפשוט שפשוט אצלו.
השאלות הללו יכולות לחזור אצל כל אדם, בכל מדרגה שלא תהיה, והעצה לצאת מכל השאלות הללו היא, לעולם לחזור לפשיטות המושגת, כל אחד לפי ערכו. יש אחד שלא מצליח לקלוט את האין עוד מלבדו, ובשבילו זה לא פשוט, זה הדבר המורכב ביותר שיכול להיות.
צריך להבין, על זה בנוי כל יסוד העבודה, אם לא פועלים בצורה זו, בונים 'מגדל הפורח באויר'. הכל צריך להיות בנוי על מה שפשוט. אנו מנסים לחזור על יסוד הזה כל פעם מזוויות אחרות, כי אנו שומעים כל כך הרבה שאלות, וכל כך הרבה בלבולים. אם היה דבר אחד ברור לבני אדם: עובדים על מה שפשוט, ומרחיבים כל פעם מעט את הפשוט, תשעים אחוז מהשאלות - היו נופלים. אלא מה, כל הזמן מנסים לקפוץ שתי מדרגות, או ללכת מראש ל'לא פשוט', ואזי מתחילים כל הקשיים.
אם האדם היה מרחיב מעט את הפשוט, הסיכוי ליפול משם הוא מאוד מאוד נמוך. כמובן שעל הכל צריך תפילה וסייעתא דשמיא, אבל מעיקרא הסיכון שהוא יפול משם הוא מאוד נמוך.
זה כל סוד העבודה, אלא שקשה לאדם להסכים לקבל את הפשוט שיש לו, הוא מיד רוצה יותר מזה, במילים אחרות: 'הוא רוצה גאווה'. אך כאשר האדם יסכים לקבל את הפשוט שיש לו, ומשם להתקדם, זו הדרך לכו בה למעשה - כל אחד בפשוט שלו!
[נערך משו"ת שנשאל בסוף שיעור צורת אדם, 013, צוואר]
כל דבר שהאדם רוצה לעבוד איתו ב"וידעת היום והשבות אל לבבך", עליו לקחת רק את הדברים שהם פשוטים אצלו. נדגיש את הלשון: רק דברים שהם פשוטים אצלו. כל דבר שהוא לא פשוט אצלו, הוא עדיין לא במדרגה להשיב אותו אל הלב.
לכל אחד מאתנו יש את החלקים הפשוטים, ויש את החלקים המורכבים יותר, ויש את החלקים שאנו לא מבינים. כאשר האדם רוצה ללכת בנפלאות וגדולות, הוא מנסה להעתיק מהמוח אל הלב דברים מופלגים שהוא עצמו משיג אותם חלקית, או כמעט לא משיג אותם. ביחס לנידון זה, רוב הטעויות של בני אדם נובעים מזה שהם מנסים להעתיק מהמוח אל הלב דברים שהמוח עדיין לא פשוט בהם.
לפיכך, הצורה הנכונה והאמיתית למעשה היא כך: לכל אחד ואחד מאתנו יש חלקים שבהם יש לו השגה פשוטה, בפשיטות הגמורה ביותר שיכולה להיות לפי ערכו, במה שיש לו פשיטות של השגה, את אותו דבר הוא צריך לנסות להשיב אל הלב. דבר שהוא איננו פשוט אצלו, הוא לא יכול להשיב לליבו, כי כאשר זה לא פשוט אצלו, בערכו זה עדיין מעורב טוב ורע, ואם זה מעורב טוב ורע והוא ישיב אותו לליבו, את הרע הוא יפגוש לאחר מכן.
המשך שאלה: בעת זו, כאשר מאיר שער הנ' אור של השתוות לכולם, בין לפשוטי העם, בין לקטנים ולגדולים, האם זהו סימן שהאין עוד מלבדו הפשוט זוהי העבודה של כולם, אך מצד שני, אם זוהי העבודה, לכן זה יהיה הדבר שהכי קשה להשיגו?
תשובה: [הכי קשה להשיגו כי מחד האור פשוט, אך] הכלים [של בני האדם] לא פשוטים. לפיכך, כמו שהוזכר, על האדם לילך לדברים שפשוטים אצלו, ושוב נדגיש: לפשוט שפשוט אצלו.
השאלות הללו יכולות לחזור אצל כל אדם, בכל מדרגה שלא תהיה, והעצה לצאת מכל השאלות הללו היא, לעולם לחזור לפשיטות המושגת, כל אחד לפי ערכו. יש אחד שלא מצליח לקלוט את האין עוד מלבדו, ובשבילו זה לא פשוט, זה הדבר המורכב ביותר שיכול להיות.
צריך להבין, על זה בנוי כל יסוד העבודה, אם לא פועלים בצורה זו, בונים 'מגדל הפורח באויר'. הכל צריך להיות בנוי על מה שפשוט. אנו מנסים לחזור על יסוד הזה כל פעם מזוויות אחרות, כי אנו שומעים כל כך הרבה שאלות, וכל כך הרבה בלבולים. אם היה דבר אחד ברור לבני אדם: עובדים על מה שפשוט, ומרחיבים כל פעם מעט את הפשוט, תשעים אחוז מהשאלות - היו נופלים. אלא מה, כל הזמן מנסים לקפוץ שתי מדרגות, או ללכת מראש ל'לא פשוט', ואזי מתחילים כל הקשיים.
אם האדם היה מרחיב מעט את הפשוט, הסיכוי ליפול משם הוא מאוד מאוד נמוך. כמובן שעל הכל צריך תפילה וסייעתא דשמיא, אבל מעיקרא הסיכון שהוא יפול משם הוא מאוד נמוך.
זה כל סוד העבודה, אלא שקשה לאדם להסכים לקבל את הפשוט שיש לו, הוא מיד רוצה יותר מזה, במילים אחרות: 'הוא רוצה גאווה'. אך כאשר האדם יסכים לקבל את הפשוט שיש לו, ומשם להתקדם, זו הדרך לכו בה למעשה - כל אחד בפשוט שלו!
[נערך משו"ת שנשאל בסוף שיעור צורת אדם, 013, צוואר]
קטגוריות
