שאלה:
אחד השיטות שהרב הזכיר זה מלחמה ברע, אז כל חייו נלחם ברע ואין לו שום תענוג שום דבר, אז למעשה מה העדן שיהיה לו?
תשובה:
מי אמר שאין שום התענגות במלחמה ברע. ודאי שיכול להיות פנים מרובות לאיך ההגדרה של אותו תענוג.
שאלה: אחרי שאדם גמר את המלחמה אז הוא שמח שניצח.
תשובה: ניתן דוגמאות פשוטות שתוך כדי המלחמה עצמה יש לאדם נקודות של עונג, ראשית היסוד צריך להיות מוחלט, אין לך דבר בבריאה שלא קיים בו מציאות של עונג, זה צורת חקיקת מציאותו ית"ש שברא את עולמו. כל מציאות ומציאות שקיימת בבריאה גנוז בתוכה עונג, כמובן אתה יכול להשתמש בעונג מצד הקלקול ויכול להשתמש לצד הקדושה, אבל כל דבר ודבר בבריאה, כל מצב, כל מקרה שלא יהיה בבריאה, מונח בתוכו, גנוז בתוכו כח של עונג. זה חקיקת עצם הכוחות שכך הקב"ה ברא את עולמו, כמו שאומרים רבותינו.
עכשיו אתם שואלים איפה מתגלה העונג בנקודת התהליך. אז לדוגמא, אדם שנמצא בנקודת המלחמה, יש מה שיש לו תענוג בזה שניצח, יש לו תענוג בזה שיש לו כח להילחם?
שאלה: אם הוא מאמין שאת הכח הוא מקבל מהקב"ה.
תשובה: ודאי שהאמונה השלמה תוסיף, אבל גם בלי האמונה השלמה, עצם זה שיש לו כח להילחם, זה נותן לו תענוג שיש לו כח להתמודד. כמה בני אדם נמצאים במקום שאין להם כח להתמודד, עצם התמודדות זה גם סוג של מדרגה בנפש, אז גם מזה האדם מתענג בעצם נקודת התמודדותו. אפשר לפתוח כאן עוד ועוד דוגמאות איך יש לאדם תענוג בתהליך. בלשון אבל עמוקה, רוב בני אדם תופסים שהתענוג נמצא באחרית, ולפיכך הם מחפשים תאוות של עוה"ז, כי לדידם זה האחרית, אכול ושתו כי מחר נמותשובה: אבל אדם פנימי הוא מבין שהתענוג בעיקר נמצא באחרית, כלשון הרמח"ל האדם לא נברא אלא להתענג על ה' ובאמת איפה עיקר העידון הזה, בעוה"ב, אבל שם זה עיקר העידון, אבל האם העונג והעדן נמצא רק באחרית? לא, העונג והעדן נמצא בכל מצב ומצב שבו האדם נמצא, ככל שהאדם הוא בגדר ת"ח שילכו מחיל אל חיל, אז העונג שלהם נמצא כמובן גם באחרית, איקרו שבת, אבל הוא נמצא גם בתהליך עצמו. ובכל מקרה ובכל מצב צריך למצוא איפה נקודת העונג הנמצא בתהליך. אבל דוגמא אחת שהוזכר השתא, אדם נמצא במלחמה והוא עוד לא ניצח, עצם כוחו להתמודד יש לו עונג.
ניתן דוגמא, אדם שהיה זמן מסויים בייאוש ועצבות, ולא היה לו שום כח לעשות שום דבר, אחרי תקופה הוא נתרומם ועכשיו יש לו כח להתחיל להתמודד, כמה עונג יש לו בזה שהוא מתמודד עכשיו, תשאל אותו עוד לא ניצחת על מה אתה מתענג, הוא יודע להגיד בדיוק מה היה לפני כמה חודשים שלא היה לו אפילו חשק לנסות להתמודד עם שום דבר, ועצם האפשרות שלו עכשיו להתמודד נותנת לו תענוג שהוא בר הכי להיכנס למלחמה. זה דוגמא, אפשר ליתן עוד ועוד דוגמאות, אבל הצד השוה, חייבים למצוא בכל נקודה ונקודה שאדם נמצא, הוא חייב למצוא שם צד מסוים של עונג ולאזן אותו עם שאר הכוחות כמובן שלא יהיה מעבר לגבול הנכון.
שאלה: אחרי שאדם גמר את המלחמה אז הוא שמח שניצח.
תשובה: ניתן דוגמאות פשוטות שתוך כדי המלחמה עצמה יש לאדם נקודות של עונג, ראשית היסוד צריך להיות מוחלט, אין לך דבר בבריאה שלא קיים בו מציאות של עונג, זה צורת חקיקת מציאותו ית"ש שברא את עולמו. כל מציאות ומציאות שקיימת בבריאה גנוז בתוכה עונג, כמובן אתה יכול להשתמש בעונג מצד הקלקול ויכול להשתמש לצד הקדושה, אבל כל דבר ודבר בבריאה, כל מצב, כל מקרה שלא יהיה בבריאה, מונח בתוכו, גנוז בתוכו כח של עונג. זה חקיקת עצם הכוחות שכך הקב"ה ברא את עולמו, כמו שאומרים רבותינו.
עכשיו אתם שואלים איפה מתגלה העונג בנקודת התהליך. אז לדוגמא, אדם שנמצא בנקודת המלחמה, יש מה שיש לו תענוג בזה שניצח, יש לו תענוג בזה שיש לו כח להילחם?
שאלה: אם הוא מאמין שאת הכח הוא מקבל מהקב"ה.
תשובה: ודאי שהאמונה השלמה תוסיף, אבל גם בלי האמונה השלמה, עצם זה שיש לו כח להילחם, זה נותן לו תענוג שיש לו כח להתמודד. כמה בני אדם נמצאים במקום שאין להם כח להתמודד, עצם התמודדות זה גם סוג של מדרגה בנפש, אז גם מזה האדם מתענג בעצם נקודת התמודדותו. אפשר לפתוח כאן עוד ועוד דוגמאות איך יש לאדם תענוג בתהליך. בלשון אבל עמוקה, רוב בני אדם תופסים שהתענוג נמצא באחרית, ולפיכך הם מחפשים תאוות של עוה"ז, כי לדידם זה האחרית, אכול ושתו כי מחר נמותשובה: אבל אדם פנימי הוא מבין שהתענוג בעיקר נמצא באחרית, כלשון הרמח"ל האדם לא נברא אלא להתענג על ה' ובאמת איפה עיקר העידון הזה, בעוה"ב, אבל שם זה עיקר העידון, אבל האם העונג והעדן נמצא רק באחרית? לא, העונג והעדן נמצא בכל מצב ומצב שבו האדם נמצא, ככל שהאדם הוא בגדר ת"ח שילכו מחיל אל חיל, אז העונג שלהם נמצא כמובן גם באחרית, איקרו שבת, אבל הוא נמצא גם בתהליך עצמו. ובכל מקרה ובכל מצב צריך למצוא איפה נקודת העונג הנמצא בתהליך. אבל דוגמא אחת שהוזכר השתא, אדם נמצא במלחמה והוא עוד לא ניצח, עצם כוחו להתמודד יש לו עונג.
ניתן דוגמא, אדם שהיה זמן מסויים בייאוש ועצבות, ולא היה לו שום כח לעשות שום דבר, אחרי תקופה הוא נתרומם ועכשיו יש לו כח להתחיל להתמודד, כמה עונג יש לו בזה שהוא מתמודד עכשיו, תשאל אותו עוד לא ניצחת על מה אתה מתענג, הוא יודע להגיד בדיוק מה היה לפני כמה חודשים שלא היה לו אפילו חשק לנסות להתמודד עם שום דבר, ועצם האפשרות שלו עכשיו להתמודד נותנת לו תענוג שהוא בר הכי להיכנס למלחמה. זה דוגמא, אפשר ליתן עוד ועוד דוגמאות, אבל הצד השוה, חייבים למצוא בכל נקודה ונקודה שאדם נמצא, הוא חייב למצוא שם צד מסוים של עונג ולאזן אותו עם שאר הכוחות כמובן שלא יהיה מעבר לגבול הנכון.
קטגוריות
