שאלה:
באלו שמרגישים שינוי בין המנחה של הכולל לשאר תפילות. יש כאלו שמרגישים שמשקיעים במנחה פעם ביום, לשאר תפילות.
תשובה:
הדוגמא שאתם נותנים היא דוגמא מאד מאד מצוינת, אם נדבר בלשון פשוטה מאד, אם היה ברור שיש כאן שלוש תפילות בכולל היו מאריכים במנחה פחות. הסיבה שמאריכים יותר היא ההבנה שמי שחפץ לפחות פעם אחת ביום לשפוך קולו לפני ה', שיהיה לו את המקום, איש לפי עניינו איש לפי מדרגתו, אבל זה היה ברור שזה שלוש פעמים ביום אז השאלה לגמרי לגמרי שונה, ששלוש פעמים ביום אדם יעמוד הרבה זמן לפני קונו זו כבר מדרגה הרבה יותר גבוהה, גם פעם אחת היא לא שייכת לכולם, אבל לפחות שמי ששייך שיהיה לו את האפשרות לזה, אבל זה בנוי על היסוד שזה בנוי שזה פעם אחת ביום, על זה זה נבנה.
שאלה: בענין בית המדרש, שיש לאדם ניתוק מסוים שצריך להיות, אחרי שהוא יוצא לעולם הוא יורד בדרגה, אם בזמן בית המדרש הוא יחשוב שבית המדרש זמני, יוצא שהוא לא מתנתק.
תשובה: זו שאלה מאד מאד יסודית, האם הפשט שהבית מדרש זה מקומו ובחוץ הוא רק יורד למטה, או שבחוץ זה מקומו ובבית מדרש הוא עולה. איפה הוא נמצא.
שאלה: שתי עולמות, זה שבע שמונה שעות, זה לא כמה רגעים.
תשובה: כן, אבל למעשה השאלה איפה הנפש שלו לבסוף נמצא. מי שחי בשתי עולמות, זה כף הקלע.
שאלה: הרב אמר שצריך לידע את המציאות שיש ירידה.
תשובה: כן, אבל הפשט שצריך להיות נקודה אחת עיקרית, ונקודה שניה שהיא סדר משני. מה הסדר העיקרי אצלו בנפש, החוץ זה הסדר העיקרי וכאן הוא מתרומם, או שכאן זה הנקודה העיקרית ושם הוא יורד, איפה הנקודה העיקרית של הנפש.
שאלה: זה תלוי בשאיפה?
תשובה: זה תלוי במדרגה, לא רק בשאיפה.
שאלה: נגיד שהבית מדרש עיקרי, אבל סוף סוף יש ירידה.
תשובה: אין צל של ספק, זה אתם צודקים בודאי, אבל זה לא שיש לו שתי מקומות, יש לו את הסדר העיקרי בנפש, ויש לו את ההיכי"ת איך הוא מסתדר כאשר הוא נמצא במקומות יותר... כל אחד מאתנו פעם אחת לקופ"ח, פעם הלך ל... אז יש לו עוד סדרים, רק שזה סדר יותר יום יומי.
שאלה: אבל אני אומר בזמן שהוא בסדר העיקרי הוא צריך לחשוב שהוא יפול לפחות עיקרי, כי יוצא שבעיקרי הוא לא מנותק.
תשובה: לא זה מה שהוא יעשה כל סדר א' וזה הוא יחשוב, שאם כן הוא נמצא בחוץ. אבל הגדרת הדבר, ברור לו שיש לו את המקום העיקרי בנפש, וגם ברור לו שיש לו עוד עולם חיצוני שהוא צריך לצאת לשם לפרקים מתי שהוא יוצא משם, אבל התודעה הכללית שלו שכאן מקומו, הבית מדרש הוא מקומו, יש לו עוד עולם שאליו הוא יוצא והוא צריך להתמודד עמו בירידתו ממדרגתו, אבל איפה התודעה שלו איפה הוא נמצא. אם היו שואלים כל אחד מאתנו איפה הוא גר מה הוא היה עונה, הוא לא היה נותן את הכתובת כאן.
שאלה: ?
תשובה: יש הסכמה להסכים שהקב"ה עשני כרצונו, זו הסכמה כללית של עשני כרצוני, זה גבולותיי שלי, לכל אחד יש את הגבולות שלו, זו הסכמה של עשני כרצוני.
[דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.גאוה 006 התלהבות.והתפעלות]
שאלה: בענין בית המדרש, שיש לאדם ניתוק מסוים שצריך להיות, אחרי שהוא יוצא לעולם הוא יורד בדרגה, אם בזמן בית המדרש הוא יחשוב שבית המדרש זמני, יוצא שהוא לא מתנתק.
תשובה: זו שאלה מאד מאד יסודית, האם הפשט שהבית מדרש זה מקומו ובחוץ הוא רק יורד למטה, או שבחוץ זה מקומו ובבית מדרש הוא עולה. איפה הוא נמצא.
שאלה: שתי עולמות, זה שבע שמונה שעות, זה לא כמה רגעים.
תשובה: כן, אבל למעשה השאלה איפה הנפש שלו לבסוף נמצא. מי שחי בשתי עולמות, זה כף הקלע.
שאלה: הרב אמר שצריך לידע את המציאות שיש ירידה.
תשובה: כן, אבל הפשט שצריך להיות נקודה אחת עיקרית, ונקודה שניה שהיא סדר משני. מה הסדר העיקרי אצלו בנפש, החוץ זה הסדר העיקרי וכאן הוא מתרומם, או שכאן זה הנקודה העיקרית ושם הוא יורד, איפה הנקודה העיקרית של הנפש.
שאלה: זה תלוי בשאיפה?
תשובה: זה תלוי במדרגה, לא רק בשאיפה.
שאלה: נגיד שהבית מדרש עיקרי, אבל סוף סוף יש ירידה.
תשובה: אין צל של ספק, זה אתם צודקים בודאי, אבל זה לא שיש לו שתי מקומות, יש לו את הסדר העיקרי בנפש, ויש לו את ההיכי"ת איך הוא מסתדר כאשר הוא נמצא במקומות יותר... כל אחד מאתנו פעם אחת לקופ"ח, פעם הלך ל... אז יש לו עוד סדרים, רק שזה סדר יותר יום יומי.
שאלה: אבל אני אומר בזמן שהוא בסדר העיקרי הוא צריך לחשוב שהוא יפול לפחות עיקרי, כי יוצא שבעיקרי הוא לא מנותק.
תשובה: לא זה מה שהוא יעשה כל סדר א' וזה הוא יחשוב, שאם כן הוא נמצא בחוץ. אבל הגדרת הדבר, ברור לו שיש לו את המקום העיקרי בנפש, וגם ברור לו שיש לו עוד עולם חיצוני שהוא צריך לצאת לשם לפרקים מתי שהוא יוצא משם, אבל התודעה הכללית שלו שכאן מקומו, הבית מדרש הוא מקומו, יש לו עוד עולם שאליו הוא יוצא והוא צריך להתמודד עמו בירידתו ממדרגתו, אבל איפה התודעה שלו איפה הוא נמצא. אם היו שואלים כל אחד מאתנו איפה הוא גר מה הוא היה עונה, הוא לא היה נותן את הכתובת כאן.
שאלה: ?
תשובה: יש הסכמה להסכים שהקב"ה עשני כרצונו, זו הסכמה כללית של עשני כרצוני, זה גבולותיי שלי, לכל אחד יש את הגבולות שלו, זו הסכמה של עשני כרצוני.
[דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.גאוה 006 התלהבות.והתפעלות]
קטגוריות
