שאלה:
כתוב שכל עבירה היא שורשה בגאוה, שורשה בע"ז שלא יהיה לך. השאלה אם היום שייך גאוה באמת, שאדם אוחז שהוא משהו.
תשובה:
יש את דברי החיד"א הידועים שהיום אין בעלי גאווה היום יש שוטים.
שאלה: אז לא צריך לעבוד על הגאוה?
תשובה: זה לא נראה בכל דברי רבותינו שלמדו רק כמו החיד"א, זה ראשית כל ההגדרה. החיד"א אמר כמו שאתם אומרים שהכל זה שוטים ולא בעלי גאווה. אבל בעומק, נקודת הדבר זה חוזר לשאלה הראשונה ששאלתם. מצד הכלים, זה שוטה. מצד האור, יש כאן מקום לגאוה.
שאלה: בחינה מסוימת, "שמינית שבשמינית".
תשובה: זה לא רק שמינית שבשמינית, אלא בעומק מצד נקודת האור שבדבר, באמת יש סיבה לחשוב שהוא בן עלייה, כי בעצם יש נקודה של "ממיצר קראתי" והקב"ה עונה לו, עומק המיצר שאנו נמצאים, הוא נהיה צוהר.
שאלה: זה כביכול שאדם חושב שהוא גאוותן, אבל הוא לא באמת גאוותן?
תשובה: יש חלק ששייך לדימיון, שזה מצד הכלים, שבעצם הוא השפל בירידת הדורות, התרחק מאדה"ר, התרחק מהר סיני, והוא רחוק ביותר. ויש מצד האור באמת, שיש כאן אור יותר גבוהה, רק האור הזה הוא באופן של אור מושאל והוא לא אור שלו, אז יש כאן סיבה להטות את נקודת הגאוה. רק בעומק אם הוא מבין שזה לא אור שלו אלא הוא הולך עם נרו של חבירו, נרו של הקב"ה, אז כל הגאוה שלו היא טעות, אבל יש כאן סיבה לתחילת נקודת נידון של גאווה.
שאלה: אז לא צריך לעבוד על הגאוה?
תשובה: זה לא נראה בכל דברי רבותינו שלמדו רק כמו החיד"א, זה ראשית כל ההגדרה. החיד"א אמר כמו שאתם אומרים שהכל זה שוטים ולא בעלי גאווה. אבל בעומק, נקודת הדבר זה חוזר לשאלה הראשונה ששאלתם. מצד הכלים, זה שוטה. מצד האור, יש כאן מקום לגאוה.
שאלה: בחינה מסוימת, "שמינית שבשמינית".
תשובה: זה לא רק שמינית שבשמינית, אלא בעומק מצד נקודת האור שבדבר, באמת יש סיבה לחשוב שהוא בן עלייה, כי בעצם יש נקודה של "ממיצר קראתי" והקב"ה עונה לו, עומק המיצר שאנו נמצאים, הוא נהיה צוהר.
שאלה: זה כביכול שאדם חושב שהוא גאוותן, אבל הוא לא באמת גאוותן?
תשובה: יש חלק ששייך לדימיון, שזה מצד הכלים, שבעצם הוא השפל בירידת הדורות, התרחק מאדה"ר, התרחק מהר סיני, והוא רחוק ביותר. ויש מצד האור באמת, שיש כאן אור יותר גבוהה, רק האור הזה הוא באופן של אור מושאל והוא לא אור שלו, אז יש כאן סיבה להטות את נקודת הגאוה. רק בעומק אם הוא מבין שזה לא אור שלו אלא הוא הולך עם נרו של חבירו, נרו של הקב"ה, אז כל הגאוה שלו היא טעות, אבל יש כאן סיבה לתחילת נקודת נידון של גאווה.
קטגוריות
