שאלה:
לגבי דיבור מהיר, אם המחשבה לא מהירה גם הדיבור לא מהיר כי הוא תולדת המחשבה, אולי עדיף קודם מחשבה מהירה.
תשובה:
בנינו סדר הדברים מתתא לעילא, ונחדד מה ששאלתם, לכן דובר שכאשר מדבר דבר מהיר לא בדברים שטעונים מחשבה עמוקה, כגון תהלים, או שחוזר אח"כ על דברים שיודע, לדבר מהר בנקודה עמוקה מאוד זה תלוי בעומק מהירות המחשבה, אבל זה בלאו הכי רחוק מרוב בנ"א, קודם שנבנה דיבור כפשוטו מהיר, ומחשבה מהירה, ואז הלבשת המחשבה בדיבור, זה קשור לעומק הרצון שהוזכר, או לפחות המחשבה המהירה שתשתלשל בדיבור מהיר.
שאלה: אם הדיבור המהיר לא קשור למחשבה מהירה זה סתם הופך להיות דיבור שטחי.
תשובה: זה לא שטחי, אותה מחשבה שכבר הוקבע אצלו הוא קורא את הדברים מהר. ניתן דוגמא, אדם חוזר על סוגיא שלמד, אז שהוא חוזר יש לו ההבנה של מה שלמד, עכשיו המחשבה לא מתעוררת לנקודת עומק חדשה, פה ושם יכול להתעורר, אבל כללות המחשבה נמצאת, שיגיע למחשבה מהירה כמו שאמרתם יכול לחזור לדיבור. אבל שנבנה מתתא לעילא לא נבנה המחשבה ואח"כ הדיבור, אלא קודם הדיבור ואח"כ המחשבה, ואז באמת יהיה עוד שלב שהדיבור יכול לעלות למקום יותר גבוה.
שאלה: לגבי המחשבה, אם אדם לא קנה יכולת ללמוד בעיון, לחשבן, ומתרגל למחשבה מהירה, זה לא בעצם מחשבה, זה רק מחשבות שטחיו
תשובה: ודאי שאתם מעוררים נקודה נכונה, ודאי שאם אדם יתרגל לעשות רק הדברים הללו ולא מתרגל לעיין אז הוא מרגיל צד אחד שבנפש, אבל זה לא אומר, אם הוא עושה לזמן מסוים וחוזר לנקודת העיון, השאלה מה להקדים למה, זו שאלה. ניתן דוגמא בעלמא, לוקחים ילדים ומרגילים אותם לחזור על משניות פעמים הרבה או שקלט וטריא קודם שהתרגלו לחשוב בעומק של עיון, יש לזה צד אחד וצד שני, ודאי שהצד שאתם מעלים יוצר קושי הפוך, והצד השני יוצר גם קושי הפוך, אבל אדם צריך להיות איזה כח נבנה ולבנות הכח המקביל, אבל לא שלכן נבנה רק מהלך של קודם עיון ואח"כ מחשבה מהירה, יש בזה עדינות לב' הצדדים.
שאלה: במקביל, או לקבוע זמן לכל דבר?
תשובה: במקביל עד"כ רוב העבודות לא רצויות.
שאלה: הרב הגדיר שיש צד לקנות מחשבה איטית ומהירה, הניסיון מוכיח בפשטות שאדם שמתרגל ללמוד בעיון אח"כ שלומד בקיאות ממילא מחשבתו יותר מהירה, לא שצריך לעבוד על זה, נבנה ע"י העיון, וא"צ עבודה נקודתית.
תשובה: מה שאתם אומרים לכאורה תלוי בנפשות, יש כאלו בדיוק הפוך, שברגע שמתרגלים ללמוד בעיון מכאן ואילך כל דבר הופך להיות אצלם לאט, כי מתרגלים כל דבר להתבונן בו, לחשוב בו, לראות אותו, ומכאן ואילך זה מאיט להם כל מה שעושים. יש צד כמו שאתם אומרים, כן, אבל זה יכול להיות דבר והיפוכו.
שאלה: מי שקנה מהירות או לא קנה, זה מלווה לנצח, גם לעוה"ב, ונשאר באותו דרגה?
תשובה: השאלות שאתם שואלים הם עדינות מאוד. יש כאן שאלה קודמת שבנויה על אותו נקודת משקל, אדם שרמת שכלו כאן בעוה"ז מסוימת אז כוונת הדבר שזה יהיה רמת שכלו לעת"ל. רמת השכל הרי מורכבת מאור הנשמה ומורכבת מהלבשה של השכל שנמצא במח, וכמו שמבואר בדברי רבותינו ההלבשה הזו הרי עתידה להיות מופשטת, בעוה"ב יהיה לו את הגילוי לפי הזיכוך שהוא עמל כאן, ואז אור נשמתו מקבלת את אותו תנועה, אבל זה לא לפי ההלבשה שנמצאת כאן בדייקא, ודאי שלא.
שאלה: ע"י לימוד מהיר אפשר להתרגל לקלוט מהר?.
תשובה: למעשה ר' חיים היה יותר מהיר מהבריסקר רב גם בסוף ימיו של שניהם, ר' חיים הרי היה חוזר עשרות דפים ביום באופן הזה, אצל הבריסקר רב זה לא היה בנוי באותו מהלך, ראשית כל אחד בוודאי שיש לו מבנה של נפש. אי אפשר לדמות שום נפש לרעהו. רק וודאי שיש צד מסוים כמו שר' חיים אמר של מציאות שמי שמתרגל ללמוד קל ומהר אז המחשבה שלו הופכת להיות מהירה, אבל בדוגמא שהזכרתם יש בנ"א שבמבנה של הנפש שלהם היא יותר איטית מיסודה, זה צורת המבנה שלהם, אבל גם הם צריכים להיות יותר מהירים, זה לא שהם צריכים להישאר באותו מקום, אבל זה תלוי במבנה.
דע.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד_009_עפר.דרוח.דאש.קל.כנשר.במעשה
שאלה: אם הדיבור המהיר לא קשור למחשבה מהירה זה סתם הופך להיות דיבור שטחי.
תשובה: זה לא שטחי, אותה מחשבה שכבר הוקבע אצלו הוא קורא את הדברים מהר. ניתן דוגמא, אדם חוזר על סוגיא שלמד, אז שהוא חוזר יש לו ההבנה של מה שלמד, עכשיו המחשבה לא מתעוררת לנקודת עומק חדשה, פה ושם יכול להתעורר, אבל כללות המחשבה נמצאת, שיגיע למחשבה מהירה כמו שאמרתם יכול לחזור לדיבור. אבל שנבנה מתתא לעילא לא נבנה המחשבה ואח"כ הדיבור, אלא קודם הדיבור ואח"כ המחשבה, ואז באמת יהיה עוד שלב שהדיבור יכול לעלות למקום יותר גבוה.
שאלה: לגבי המחשבה, אם אדם לא קנה יכולת ללמוד בעיון, לחשבן, ומתרגל למחשבה מהירה, זה לא בעצם מחשבה, זה רק מחשבות שטחיו
תשובה: ודאי שאתם מעוררים נקודה נכונה, ודאי שאם אדם יתרגל לעשות רק הדברים הללו ולא מתרגל לעיין אז הוא מרגיל צד אחד שבנפש, אבל זה לא אומר, אם הוא עושה לזמן מסוים וחוזר לנקודת העיון, השאלה מה להקדים למה, זו שאלה. ניתן דוגמא בעלמא, לוקחים ילדים ומרגילים אותם לחזור על משניות פעמים הרבה או שקלט וטריא קודם שהתרגלו לחשוב בעומק של עיון, יש לזה צד אחד וצד שני, ודאי שהצד שאתם מעלים יוצר קושי הפוך, והצד השני יוצר גם קושי הפוך, אבל אדם צריך להיות איזה כח נבנה ולבנות הכח המקביל, אבל לא שלכן נבנה רק מהלך של קודם עיון ואח"כ מחשבה מהירה, יש בזה עדינות לב' הצדדים.
שאלה: במקביל, או לקבוע זמן לכל דבר?
תשובה: במקביל עד"כ רוב העבודות לא רצויות.
שאלה: הרב הגדיר שיש צד לקנות מחשבה איטית ומהירה, הניסיון מוכיח בפשטות שאדם שמתרגל ללמוד בעיון אח"כ שלומד בקיאות ממילא מחשבתו יותר מהירה, לא שצריך לעבוד על זה, נבנה ע"י העיון, וא"צ עבודה נקודתית.
תשובה: מה שאתם אומרים לכאורה תלוי בנפשות, יש כאלו בדיוק הפוך, שברגע שמתרגלים ללמוד בעיון מכאן ואילך כל דבר הופך להיות אצלם לאט, כי מתרגלים כל דבר להתבונן בו, לחשוב בו, לראות אותו, ומכאן ואילך זה מאיט להם כל מה שעושים. יש צד כמו שאתם אומרים, כן, אבל זה יכול להיות דבר והיפוכו.
שאלה: מי שקנה מהירות או לא קנה, זה מלווה לנצח, גם לעוה"ב, ונשאר באותו דרגה?
תשובה: השאלות שאתם שואלים הם עדינות מאוד. יש כאן שאלה קודמת שבנויה על אותו נקודת משקל, אדם שרמת שכלו כאן בעוה"ז מסוימת אז כוונת הדבר שזה יהיה רמת שכלו לעת"ל. רמת השכל הרי מורכבת מאור הנשמה ומורכבת מהלבשה של השכל שנמצא במח, וכמו שמבואר בדברי רבותינו ההלבשה הזו הרי עתידה להיות מופשטת, בעוה"ב יהיה לו את הגילוי לפי הזיכוך שהוא עמל כאן, ואז אור נשמתו מקבלת את אותו תנועה, אבל זה לא לפי ההלבשה שנמצאת כאן בדייקא, ודאי שלא.
שאלה: ע"י לימוד מהיר אפשר להתרגל לקלוט מהר?.
תשובה: למעשה ר' חיים היה יותר מהיר מהבריסקר רב גם בסוף ימיו של שניהם, ר' חיים הרי היה חוזר עשרות דפים ביום באופן הזה, אצל הבריסקר רב זה לא היה בנוי באותו מהלך, ראשית כל אחד בוודאי שיש לו מבנה של נפש. אי אפשר לדמות שום נפש לרעהו. רק וודאי שיש צד מסוים כמו שר' חיים אמר של מציאות שמי שמתרגל ללמוד קל ומהר אז המחשבה שלו הופכת להיות מהירה, אבל בדוגמא שהזכרתם יש בנ"א שבמבנה של הנפש שלהם היא יותר איטית מיסודה, זה צורת המבנה שלהם, אבל גם הם צריכים להיות יותר מהירים, זה לא שהם צריכים להישאר באותו מקום, אבל זה תלוי במבנה.
דע.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד_009_עפר.דרוח.דאש.קל.כנשר.במעשה
קטגוריות
