האם יש לחדד הסתירות שבנפש כדי לתקנם [#19245]

י"ג חשון התשפ"ה

שאלה:

האם צריך שעובד על זריזות 5 דקות ליתן גם מקום לעצלות שהרי בעל כרחו יש.

תשובה:

צריך להיות מודע לפני כן על קיומה, ואם הוא עוד יותר גבוהה גם בתוך הדבר עצמו, לא צריך לתת מקום כי זה בין כך קיים, אבל מודע לפני ויתר על כן בדקות גם בשעת מעשה.
שאלה: בטיפול מעשי לחדד הסתירות או לדוחקם לאדם אחר.
תשובה: אדם שלא נמצא במדרגה להתעסק עם הסתירות בנפש והגיע לאחד מהסתירות, אז לפעמים אין ברירה אלא להדחיק אותם. אבל אם הוא כבר בריא בנפשו להגיע לאותו מקום אז מתחיל העבודה. אבל רוב בנ"א בפרט שנמצאים במצוקות אז אין הדרך להתחיל ללמד אותם את הסתירות של הנפש, צריך ראשית כל להסיר את נקודת המצוקה. הדרך שנאמר השתא מדובר על אדם שבעצם שקוע בתורה, וחי חיי אמת, ואין לו קיצוניות בנפש קיצונית, והוא יכול להתחיל ממקום בריא את עבודתו. לא לחולים חזקים שיתחילו מנקודת עבודה כזו, מדובר על אדם שנפשו שקטה בשיעור מסוים, ונכנס למהלכי העבודה, וכללות נפשו יציבה. אם לא, כל מה שנאמר עכשיו מסוכן מאד.
...בחלק גדול מהמקרים אנשים שנמצאים בנקודת חולי רפואה זמנית לאותו דבר, זה נקודה של הדחקה. אבל עוד פעם, כצעד זמני, לא כתכלית חיים.
שאלה: [איך אפשר לאדם לשמוח אם תמיד יש לו כאב מהסתירות שבנפשו?]
תשובה: זה שאלה מה העומק של כל שמח בחלקו, זה סוגיא עמוקה לעצמה, אבל זה נכון שזה נאמר גם על זה, מאיפה כל שמח בחלקו? שמח בחלקו זה גם מה שמסכים לסתירות שלו, בודאי שזה כך... הוא שמח בשבר עצמו, זה גופא הוא שמח, זה לא שלכן הוא לא נשבר. הוא שמח בשברון. יש מה שאומרים רבותינו שיש חילוק בין מרירות לעצבות, במרירות מונח שמחה, בעצבות זה היפך של שמחה.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד_004_אש.דעפר.דאש.סתירות.בנפש