הכח להתכחש לסתירות שבנפש [#19242]

מאיפה בעצם נובע הכח הזה שמתכחש לסתירות?

מהצד העליון זה נובע מכח כך שה' אחד ושמו אחד, אז כח האחד שבנפש למעלה מנקודת הסתירות. זה מצד הקדושה העליון ביותר בנפשו של האדם. בהתגלות של זה בצד התחתון, "אין שמחה כהתרת הספיקות", כל נקודה שאינה מבוררת יוצר כאב לנפש, והנפש תובעת להיות בצד אחד, היא איננה מוכנה להסכים להיות פוסחת על שני הסעיפים במעמקי נפשה. ושהיא פוסחת על שני הסעיפים היא גם לא מסכימה לפסיחה הזו, היא עדיין ממקמת את עצמה במקום אחד.
שאלה: שאדם מזהה הסתירות, העבודה להעמיד כל צד במקומו שלו, או ליישב שלא יהיה סתירות?
תשובה: זה בנוי בשלבים. השלב הראשון, זה הכרת הסתירה. השלב השני, זה הכרה שבדבר מה היחסיות של כל נקודה. השלב השלישי, זה הניסיון של ההפרדה ככל כח ככח לעצמו. השלב הנוסף, זה מציאות של ההכנעה של כח הרע. יש עוד, אבל כאן עצרנו.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד_004_אש.דעפר.דאש.סתירות.בנפש