שאלה:
אם יש לו חיות, למה שהוא יעזוב את זה [המקום שהוא מקבל כבוד ממנו]?
תשובה:
עוד פעם, למה שהוא יעזוב? שתי תנועות. תנועה מחמת שהוא הגיע להכרה שהקב"ה רוצה שהוא יעזוב את הדבר?
שאלה: אמונה.
תשובה: החלק שהוא רוצה לעזוב את הדבר מחמת שזה רצון הקב"ה, זהו מחמת שהוא בטל לרצון ה', והוא מבטל את עצמו לרצון ה'. ואם אחרים גרמו לו לעזוב, מעשים שבכל יום, יש אנשים שנמצאים בכאלו מצבים, גם אלי הגיעו כאלה אנשים, שלוקחים כדורים כי הם לא יכולים לעזוב את המצב שבו הם היו. אנשים שהיו במעמד מסוים והם לא מסוגלים בשום פנים ואופן לעכל את הנקודה שהקב"ה, חוזרים עוד פעם, שהקב"ה הוא זה שהוציא אותם מאותו מקום. הם בעצם מרגישים בעלים על הדבר והוא לא שייך לקב"ה הוא שייך להם. אין להם אמונה, אם היה להם אמונה הם היו מרגישים שזה הקב"ה, וכשאין להם אמונה הם מרגישים שהם בעלים של הדבר. אז הנקודה היא, או שהאדם מגיע ממקום כזה שהוא מכיר שהוא רוצה לעשות רצון הבורא, וכשהוא יכיר שרצון הבורא לעזוב את אותו דבר הוא יעזוב. ועוד לפני שהוא עזב, עצם ההסכמה התמידית בכל רגע לעזוב את הדבר מפני רצון הבורא, אז ממילא זה הפשטה והלבשה בעצם צורת הכניסה שלו לדבר אפילו אם עד יום המוות הוא לא יעזוב, אבל בכהרף עין הוא יכול לעזוב את הדבר, הרי שהוא נמצא בדבר בהתלבשות של? רצון הבורא. או שאחרים העזיבו אותו, אז אם הם העזיבו אותו מצידו ה' אמר לו קלל, אז זה אמונה שהקב"ה הוציא אותו. ואם הוא קיבל משם חיות, גם יום אחד הקב"ה ממית את האדם לגמרי שגם משם הוא קיבל חיות, וגם זה רצון ה'.
שאלה: אז הוא צריך להגיע לאמונה.
תשובה: בעומק אין דבר בלי אמונה, אבל החלק הזה הוא יותר גלוי.
שאלה: אז העיקר זה האמונה.
תשובה: האמונה רק גורם לו לידי כך שהוא לא תולה את זה בפלוני אלא ברצון ה', ועכשיו נתלה הדבר אם הוא מוכן לעזוב אותו בשמחה או לא, צריך למימרינהו בשמחה.
שאלה: מובא ב... שרבינו הקודש אמר שאם הייתי במקום ... והלל היה מוריד אותי מהגדולה שלי לא הייתי יכול לסבול זאת.
תשובה: אתם חוזרים לאותו נקודת נידון יסודית שאצל כל אחד יש את נקודת נפש הבהמית שבלתי מתוקנת בשלמותה, ומאותו מקום שצחקה שרה כמו שמבארים רבותינו, חוזר אותו נקודת יסוד שאפשר למצוא אותה בעשרות ומאות מקומות, אבל זה אותו נקודת יסוד. אבל לא הייתי מוכן לירד הכוונה הכרעה למעשה שהוא לא ירד, או שאותו נקודה בנפש לא הייתה נכונה, אבל היא לא הנקודה השולטת על הנפש.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד_001_עפר.דעפר.דאש.כבדות.במקומו
שאלה: אמונה.
תשובה: החלק שהוא רוצה לעזוב את הדבר מחמת שזה רצון הקב"ה, זהו מחמת שהוא בטל לרצון ה', והוא מבטל את עצמו לרצון ה'. ואם אחרים גרמו לו לעזוב, מעשים שבכל יום, יש אנשים שנמצאים בכאלו מצבים, גם אלי הגיעו כאלה אנשים, שלוקחים כדורים כי הם לא יכולים לעזוב את המצב שבו הם היו. אנשים שהיו במעמד מסוים והם לא מסוגלים בשום פנים ואופן לעכל את הנקודה שהקב"ה, חוזרים עוד פעם, שהקב"ה הוא זה שהוציא אותם מאותו מקום. הם בעצם מרגישים בעלים על הדבר והוא לא שייך לקב"ה הוא שייך להם. אין להם אמונה, אם היה להם אמונה הם היו מרגישים שזה הקב"ה, וכשאין להם אמונה הם מרגישים שהם בעלים של הדבר. אז הנקודה היא, או שהאדם מגיע ממקום כזה שהוא מכיר שהוא רוצה לעשות רצון הבורא, וכשהוא יכיר שרצון הבורא לעזוב את אותו דבר הוא יעזוב. ועוד לפני שהוא עזב, עצם ההסכמה התמידית בכל רגע לעזוב את הדבר מפני רצון הבורא, אז ממילא זה הפשטה והלבשה בעצם צורת הכניסה שלו לדבר אפילו אם עד יום המוות הוא לא יעזוב, אבל בכהרף עין הוא יכול לעזוב את הדבר, הרי שהוא נמצא בדבר בהתלבשות של? רצון הבורא. או שאחרים העזיבו אותו, אז אם הם העזיבו אותו מצידו ה' אמר לו קלל, אז זה אמונה שהקב"ה הוציא אותו. ואם הוא קיבל משם חיות, גם יום אחד הקב"ה ממית את האדם לגמרי שגם משם הוא קיבל חיות, וגם זה רצון ה'.
שאלה: אז הוא צריך להגיע לאמונה.
תשובה: בעומק אין דבר בלי אמונה, אבל החלק הזה הוא יותר גלוי.
שאלה: אז העיקר זה האמונה.
תשובה: האמונה רק גורם לו לידי כך שהוא לא תולה את זה בפלוני אלא ברצון ה', ועכשיו נתלה הדבר אם הוא מוכן לעזוב אותו בשמחה או לא, צריך למימרינהו בשמחה.
שאלה: מובא ב... שרבינו הקודש אמר שאם הייתי במקום ... והלל היה מוריד אותי מהגדולה שלי לא הייתי יכול לסבול זאת.
תשובה: אתם חוזרים לאותו נקודת נידון יסודית שאצל כל אחד יש את נקודת נפש הבהמית שבלתי מתוקנת בשלמותה, ומאותו מקום שצחקה שרה כמו שמבארים רבותינו, חוזר אותו נקודת יסוד שאפשר למצוא אותה בעשרות ומאות מקומות, אבל זה אותו נקודת יסוד. אבל לא הייתי מוכן לירד הכוונה הכרעה למעשה שהוא לא ירד, או שאותו נקודה בנפש לא הייתה נכונה, אבל היא לא הנקודה השולטת על הנפש.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד_001_עפר.דעפר.דאש.כבדות.במקומו
קטגוריות
