שאלה: האם אפשר להוסיף בהירות בענין הבחירה, הרי עינינו הרואות רוב ציבור הבני תורה בוחרים בטוב וזה לא מונע מהם מלהיכשל באיזשהו רע שבדור דידן, אבל אף אחד מבני התורה לא קם ובוחר ברע, איך אפשר מתוך מה שנתבאר להבין תשובה לשאלה זו.
תשובה: עיקר הבחירה היא כפי ההגדרה המבוארת ברבינו יונה בחירה ב"מתייצב על דרך לא טוב", כמו שמבארים רבותינו שאדם שנכשל בלשוה"ר [לענין אבק לשוה"ר מבואר כבר בגמ' 'וכולם באבק לשוה"ר], הוא לא בא לבחור להדיא לעבור על איסור, אלא עיקר הבחירה היא מעיקרא בדרך לא נכונה, ובלשון הכי פשוטה זוהי דרך של 'מלומדה', ולא כפשוטו "מתייצב על דרך לא טוב" ברבינו יונה שזה קאי על דרך של רשע שעובר עבירות, אלא "מתייצב על דרך לא טוב" של "מלומדה" וזה הבחירה שלו.
שאלה: האם המדרגה של 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' זה במדרגה של בחירה בח' או שזה עדיין במדרגה של בחירה בב' - בשתים.
תשובה: אחרי שבני ישראל אמרו "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות" הם נשארו במדרגה של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" כלומר - עיקר ה"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" הרי נאמר בקריעת ים סוף שהקב"ה אומר למשה "נטה ידך על הים ובקעהו" ואף שנאמר שם "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", אבל עדיין היה בחינה שדייקא זה נעשה דרך "נטה ידך על הים ובקעהו" של משה רבינו, וע"ז נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" וכן בשירה "אז ישיר משה ובני ישראל", אבל כשהם מגיעים למדרגת מתן תורה, הם היו צריכים להתעלות מן המדרגה של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", וכשהם לא עלו ע"י שהם אמרו "דבר אתה עמנו ונשמעה", הרי שהם נשארו במדרגה של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - וכמובן, גם שם יש בחירה אם הם יאמינו או לא יאמינו, אבל מ"מ, זה גופא העליה שהיתה צריכה להיות אצלם ממדרגת קריעת ים סוף למדרגת מתן תורה.
שאלה: האם הבחירה העליונה היא שכלל אין צורך במשה.
תשובה: גם כשמתגלה ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה, זה גילוי שאפילו במשה עצמו זה לא משה עצמו אלא זה ביטול של משה לאור של האין סוף ב"ה, וא"כ, שלימות מדרגת מתן תורה היא שאין אלא גילוי של קול ה'.
המשך שאלה: אבל לכאו' המדרגה של 'ומלאה הארץ דעה את ה'" היא נאמרה רק על לעתיד לבוא.
תשובה: אם הם היו בוחרים בזה אז, הגילוי הזה היה 'קביעא וקיימא', אבל כשהם בחרו בצד התחתון ולא בצד העליון ה'ולא ילמדו איש את רעהו וגו' ומלאה הארץ דעה את ה'" יתגלה רק לעת"ל, אבל כל זה גופא הגיע מתולדת הבחירה של "דבר אתה עמנו ונשמעה", אבל אם היו בוחרים להדיא בצד העליון של לשמוע את דבר ה', הרי שכבר עכשיו היה את הגילוי דלעתיד של "ולא ילמדו איש את רעהו".
המשך שאלה: האם יש הארה כזאת בבחינה מסוימת גם עכשיו.
תשובה: כמו כל מדרגה כמבואר בדברי רבותינו שכל המדרגות דלעתיד קיימים גם עכשיו אלא שהם נמצאים בגניזה.
המשך שאלה: האם זה יכול להיות גם באופן חלקי או שזה חייב להיות במדרגה מושלמת.
תשובה: ודאי שיכול להיות גם באופן חלקי וכדוגמא מה שנאמר על אברהם אבינו "מעצמו למד תורה" או בלשון אחרת "נעשו שתי כליותיו כשני רבנים ומהם למד תורה" - זה היה החלק שהוא למד תורה בלי קבלה מרב, אבל יכול להיות שבחלק מסוים הוא עדיין לומד מרב. וכמו"כ מה שאומרת הגמ' לגבי מעשה מרכבה שאם חכם הוא ומבין מדעתו מלמדים אותו ראשי פרקים, כלומר שאין גילוי שלם שזה 'מדעתו' וזה לא מתחיל משם אלא זה חלקים מסוימים באופן זה וחלקים מסוימים הוא לומד מרבו.
ובודאי שחייב להיות לכל אדם איזשהו חלק שהלימוד יהיה 'מעצמו', - יש גם 'מעצמו' בחלק הזה ש'אין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה' שזה ה'מעצמו' שבו הוא עומד על דעת רבו, ויש גם 'מעצמו' כפשוטו שהוא לומד תורה מפומיה דקודשא בריך הוא.
המשך שאלה: הרי רואים שתי סוגים של עבודה, יש כאלו שעובדים באופן עצמאי ויש שעובדים באופן של דביקות בצדיק וכדומה, - באיזה צורה יותר נכון לעבוד בדורנו?
תשובה: תלוי בכל אחד לפי שורש מדרגת נשמתו ולפי כמה שהוא מחובר להארת הזמן. - זה ההגדרה של התשובה בתמצית.
שאלה: בענין של 'כפה עליהם הר כגיגית' שדנו בזה ברבותינו מכח הסוגיא של תליוהו וזבין, דיברו שם על נקודה של רצון ונקודה של בחירה, מה ההבדל בין בחירה לרצון?
תשובה: בלשון כללית מאד, הרי בכל קנין יש רצון שמתעורר לקנות את הדבר ויש גמירות דעת לקנות אותו - זה ההגדרה היסודית שברצונו של האדם, תחילת הרצון והסיפא של הרצון, תחילת הרצון היא התעוררות שבלשון של קבלה זוהי המדרגה של כתר - רצון, וכשהוא יורד למטה שמשתלשל מן הכתר לדעת, אז זה הופך להיות 'גמירות דעת'. - הגדרות מדוקדקות מאוד.
קטגוריות
