שאלה: הרי חז"ל אומרים 'נכנס יין יצא סוד', ולכאו' הרי אמור להיות ההיפך שאם נכנס יין, הסוד אמור להתבצר יותר, וא"כ, למה הוא יוצא לחוץ מכח היין.
תשובה: הרי כמו שהוזכר יש את הבץ שבבצר שזה הכח המבצבץ, וא"כ, על אף שמצד הבחנת הצר שבו באמת לא היה אמור הסוד לצאת, אבל מצד הבחנת הבץ שבו, הוא יוצא ומתגלה לחוץ.
שאלה: בשיעור הוזכרו שתי מדרגות, שיש אופן שהאדם מגיע לאור מתוך צמצום ועמל ויש אופן שהאדם מגיע מתוך הרחבה, האם זה בגדר סולם שקודם צריך את הצמצום ועל גבי זה את ההרחבה או שזה דרך נוספת.
תשובה: שתי ההגדרות נכונות, לחלק זה שורשים, ולחלק זה שלבים של העליה, אמת.
שאלה: האם מה שהוזכר בשיעור שהאדם יכול לחיות כאן בהאי עלמא במדרגה של גן עדן, האם הכונה בזמן של ההפשטה או שיש אופן שהוא מגיע לזיכוך של הגוף שגם בתוך הגוף הוא יכול לחיות את צורת חייו בגן עדן.
תשובה: החלק העליון הוא בודאי ברור שבזמן ההפשטה הוא יכול לחיות בגן עדן, ובחלק שהאדם מולבש בתוך הגוף, זה תלוי בערכין של זיכוך הגוף שלו – וכמו שבגן עדן יש כהגדרה כוללת גן עדן תחתון וגן עדן עליון, ומצד כך, מי שנמצא בגן עדן עליון, הגן עדן תחתון זה הצמצום שלו, כמו כן לעניינא דידן הכל תלוי במדרגת זיכוך הכלי ולפי זה מידת ההרחבה שיש לו בגן עדן.
שאלה: האם המקום של 'להט החרב המתהפכת' זה דעת הטוב ורע שנוצר מהחטא.
תשובה: הגדרתם נפלא מאד, בפשטות כשקוראים את הפסוקים, לא משייכים את מה שהאדם אכל מעץ הדעת טוב ורע למה שלאחמ"כ הקב"ה שם את להט החרב המתהפכת שזה דבר נוסף, - והרי למעשה לא הוזכר בבראשית בריאה כזו של להט החרב המתהפכת, ומאיפה החידוש של יצירת להט החרב המתהפכת, זה בעצם השאלה שבאתם לענות עליה, שלהט החרב המתהפכת הרי ישנם שני צדדים, ואם יש בה שני צדדים הרי שזה מהשורש של עץ הדעת טוב ורע והיינו שהיא מתהפכת מטוב לרע ומרע לטוב, והרי שלהט החרב המתהפכת מצד הקלקול זה "האומרים לרע טוב ולטוב רע", זוהי להט החרב המתהפכת שהיא משורש עץ הדעת, - זה דעת המתהפכת מתוך ד' מדרגות הדעת שהוזכרו פעמים רבות – דעת המבדלת, דעת המחברת, דעת המכרעת ודעת המתהפכת, אלא שבסוד העליון, דעת המתהפכת זוהי כללות ההפכים שזה סוד הפ'-כ' פך דתיקון, אבל מצד הקלקול זה הופך להיות להט החרב המתהפכת, והרי שהדעת העליונה ביותר – דעת המתהפכת – כשהיא נפילה, היא הופכת להיות להט החרב המתהפכת, מדוקדק מאד.
שאלה: האם הלשון 'הרביץ גללים' שמצאנו בגמ' כלפי בהמה שייך ללשון 'רבץ' או שזה לשון נוספת.
תשובה: ודאי שכפשוטו זה שייך ללשון 'רבץ' משום שדרך בהמה שכשהיא עושה גללים היא רובצת אבל בעומק ישנה הבחנה נוספת כיון שהגמ' אומרת שדרכן של גללים שע"י שהם מתגלגלים ברגלי אדם ורגלי בהמה ועי"כ הגללים משביחים, לכן הדרך היא שנותנים לבהמות לרבוץ במקום דרך הילוך הרבים כדי שהם ירביצו שם גללים והם יושבחו שם ע"י הילוך בני אדם.
שאלה: לאחר שהאדם שב לנבצרות של ה'לא תעשה', איך הוא פועל משם את ה'עשה'.
תשובה: אחרי שהאדם דבק ב'לא תעשה' והוא מתקן את כח הנבצרות שיהא באופן דתיקון, אז העבודה שלו להיכנס בחזרה למקום המבצר, אבל ראשית השלב הראשון הוא תיקון גמור של מקום הנבצרות דתיקון לדבוק ב'לא תעשה' וסדר הדבר מה'לא תעשה' לעשה הוא כלשון הגמ' בקידושין 'ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושה מצוה' ומבואר כאן בגמ' שכל 'לא תעשה', כשהאדם מתקן אותו, מתנוצץ בו אור של עשיה, וככל שהאדם דבק בנמנעות דתיקון, הרי שחוזר ומתנוצץ בו כח העשיה, וביאור הדבר – הרי מעיקרא האדם נברא 'לעבדה ולשמרה' אלא שכשהוא דבק ב'לא תעשה' באופן דקלקול, עי"כ העשיה שלו נפולה, ולכך כשהוא מתקן את ה'לא תעשה' שלו, הוא חוזר לעבודה של 'לעבדה ולשמרה', - מאותו שורש של 'זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו' ושל 'אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום' שמונח בזה חיבור של עשיה ואי-עשיה, כשהאדם מתקן את הפגם של האי-עשיה שהוא נפל בו, עי"כ חוזר ומתנוצץ בחזרה החיבור של העשה ולא תעשה, בבחינת הזכר והנקבה שבו [זכר בבחינת זכור ונקבה בבחינת שמור כמו שמבואר בדברי חז"ל], זה נתבאר בלשון קצרה אבל ההגדרה היא ברורה – הזכר והנקבה הם מחוברים בשורשם, והם נפרדו רק בתולדת החטא, ולעניינא דידן, היה 'לעבדה ולשמרה' וכשאין את ה'לשמה' דתיקון הרי שנופל לחוץ ואז גם ה'לעבדה' נאבד לו, אבל כשהוא דבק בנמנעות דתיקון, הרי שחוזר ומאיר לו ה'לעבדה ולשמרה'.
שאלה: האם מעל ה'עשה' יש את המדרגה של ה'אין'?
תשובה: כן, כל עשה ולא תעשה זה מקום של גוברא ונוקבא בבחינת מה שאומר הרמב"ן כידוע ש'עשה' זה בחינת אהבה ו'לא תעשה' זה בחינת יראה, אבל כשהוא דבוק ב'אין', כדברי המגיד ממעזריטש הידועים, הוא כולל את זה ואת זה בבת אחת, ושם ברור שזה ה'לא תעשה' העליון, ובעומק, זה הגדרה של ששת ימי המעשה ושבת, והיחוד השלם זה ששת ימי המעשה – עשיה שלאחמ"כ באה התכלית של הכל שזה שבת שהיא ב'אין', שביתה מהמלאכה ואז ההגדרה היא אי-עשיה דתיקון.
שאלה: האם מדרגת גן עדן שנתבאר בשיעור זה מדרגת 'שית אלפי שנין' באופן מתוקן או שזה להידבק במדרגת האור דלעתיד לבוא של יום שכולו שבת.
תשובה: בהגדרה יותר נמוכה זה מוגדר "ראיתי בני עליה והן מועטים" – בלשון הבעל שם טוב שהם דרים בעליה היינו שהוא לגמרי בעולם הבא, אבל כפשוטו הם חיים בעולם הזה רק שהם בני עליה.
המשך השאלה: השאלה היא אם מדרגת גן עדן קשורה לאלף השביעי או כאדם הראשון קודם החטא.
תשובה: לא נכנסנו לכל ההגדרות כמו שהודגש בשיעור, כהגדרה כוללת גן עדן וגיהנם זה רק בתוך 'שית אלפי שנין' אבל בעולם הבא אין גן עדן, זה כבר עולם הבא שלמעלה מכך וכבר הוזכר בשיעור שיש בדקות כמה מדרגות, יש 'לעתיד לבא' ויש עולם הבא, ולא נכנסו לכ"ז.
שאלות ותשובות לשיעור ב-צ בצר
קטגוריות
