שאלה:
א. אדם שמחפש בכל דבר שיהיה מובן וברור, יש לו תביעה בנפש לחפש בהירות בכל דבר, מה השורש בארבעת היסודות?
ב. אדם שנמשך אחר יופי, מה השורש בארבעת היסודות?
ג. אדם שלא אוהב שמפרגנים לו, מה השורש של זה בארבעת היסודות?
ד. אדם שמחפש להיות בשלום עם אנשים תמיד, מה השורש בארבעת היסודות?
ה. אדם המחפש כמות ואדם המחפש איכות, מה השורש של כל אחד בארבעת היסודות?
תשובה:
באופן כללי, כל כח יכול להשתייך לכל יסוד באופן חלקי, אבל תמיד יש יסוד אחד שהוא המרכיב העיקרי שבכל כח, וזה מה שננסה להגדיר כאן. ולכן, ביחס לשאלותיכם:
א. נראה שעיקר השורש הוא מיסוד האש. יסוד האש תובע מבט של "שחור-לבן", למשל בלימוד התורה - להפריד דינים דומים לשתי קבוצות או שיטות דומות לשתי קצוות. מכוח כך האדם יכול לחלק חילוקים ברורים, וזה מביא גם לבהירות והארה, כמו אש שמאיר.
לעומת כן יסוד המים דרכו למזג ולחבר בין הקצוות, ומכוחו האדם מנסה "לטעום" את ה"טעם" והסברא שבכל צד, ולגלות שאין המחלוקת כ"כ קיצוני כמו שזה נראה. אך ההארה של יסוד המים הוא הארה שהאדם משיג "מעצמו", ולא בהירות שהוא מחפש לגלות מבחוץ.
ב. כל משיכה עיקרו מיסוד המים שנמשך ונגרר, וכלשון חז"ל (חגיגה יד.) "וכל משען מים - אלו בעלי אגדה, שמושכין לבו של אדם כמים". אך הנטייה הפרטית להימשך אחרי יופי נראה שעיקרו ג"כ מיסוד האש, כי זה הנאה מ"אור" של ראייה, שמקביל בדרך כלל ליסוד האש.[1]
לעומת כך יסוד המים נמשך בעיקר אחרי מה שהאדם יכול להימזג איתו ולהתחבר אליו, ויופי זה משהו שנראה רק מבחוץ וממרחק מה, ואין אפשרות להתחבר אליו חיבור של קירבה גמורה.
ג. אדם שלא אוהב שמפרגנים לו, זה בדרך כלל כי הוא מפחד להיות תלוי בדיעותיהם של אחרים. ברגע שאני נותן לעצמי ליהנות מפרגון של מישהו אחר, זה אומר שאני לוקח ללב מה שאחרים חושבים עלי, וא"כ, אם מישהו אחר יתן לי ביקורת, אני עלול להיפגע. ולכן, בכדי לשמור על עצמו שלא להיפגע, האדם מנתק את עצמו רגשית גם מהטוב שאחרים אומרים עליו.[2]
ממבט ארבעת היסודות גם זה מגיע מיסוד האש מול יסוד המים. יסוד האש שואף לשלימות, והוא מחפש להיות שלם בעצמו, בלי להיות זקוק לעזרה מבחוץ. מכאן מגיע הפחד מלהיפגע, כי אם אני נפגע ממה שאחרים אומרים זה אומר שאני לא שלם, ומכאן גם מגיע הכח להתנתק מאחרים - מכח הניתוק של יסוד האש. לעומת כך יסוד המים מחפש דווקא ההנאה וההתחברות עם אחרים, ובאמת א"א ליהנות מאחרים ולהתחבר אליהם אא"כ יפתח את ליבו להתפעל [בשיעור מסויים] מהם.[3]
ד. נראה שעיקר השורש ביסוד הרוח. מיסוד המים אדם מחפש שיהיה אהבה, ולאו דווקא עם כל העולם, אלא להתחבר עם אלו שהוא יכול להתחבר אליהם. לעומתו יסוד האש מביא למחלוקת. אך הנטייה תמיד להיות בשלום עם כולם נראה שעיקרו מיסוד הרוח, שמחפש "ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד", ולהיות יכול לדבר עם כל אחד מבלי ה"עיכוב" של מחלוקת.[4]
לעומתו מכח יסוד העפר האדם מסתגר יותר בד' אמות שלו, ולא איכפת לו כ"כ מעצם זה שיש מישהו בעולם ש"לא יכול דברו לשלום".
ה. אם המדובר הוא ביחס למעשיו ופעולותיו של האדם, ובלי יחס למה יותר קל או קשה לאדם אלא לעצם השאיפה הנפשית, נראה שעיקר תביעת ריבוי הכמות מגיע מיסודות הרוח והאש, ועיקר תביעת ההתמקדות על האיכות מגיע מיסודות העפר והמים.
כח הרוח תובע מן האדם עצם התנועה של פעולה, לעומת יסוד העפר שמגדיר את גדרי ופרטי הפעולה. ביחס לכמות ואיכות, הפעולה הכללית - מיסוד הרוח - קובעת את הכמות, והשמירה על דקדוקיה ופרטיה כפי הסדר הנכון - מיסוד העפר - קובעת את איכותה.[5]
ביחס ליסודות המים והאש, האש תובעת הישגים ברורים שאפשר למדוד אותם מבחוץ שחור על גבי לבן, ולכן הוא נוטה יותר לשאוף לכמות, כי השיגים של כמות הם "מוחלטים" ובלתי ניתנים לעירור.[6] לעומת כך, יסוד המים מחפש השיגים שיתנו סיפוק פנימי, וריבוי הכמות, למרות שזה מרשים מבחוץ, איננו נותן כ"כ סיפוק פנימי. הסיפוק הפנימי מגיע מהקליעה למטרה שמשם נובע כל הפעולה של האדם, וככל שפעולתו של האדם יותר מדוייקת ואיכותית, כן הוא יותר יתן את הסיפוק שהוא קלע למטרה שלמענו הוא טרח.[7]
[1] ספירת הוד – יופי עצמי, וזהו מיסוד האש. ויש יופי מחמת "שילוב", וזה מיסוד הרוח, "תפארת" (מורינו הרב שליט"א).
[2] לפעמים זה נובע מכך שהפירגונים הם באמת חנופה, או שמפרגנים לו עם דברים שאינם מדוייקים (מורינו הרב שליט"א).
[3] מיסוד העפר, האדם רוצה להיות יציב בלתי מתנועע ע"י אחרים אלא ע"י עצמו, עצמו – יסוד העפר (מורינו הרב שליט"א).
[4] יש מי שרוצה שלא יהיה "מחלוקת" אלא הכל "זורם", וזה מיסוד המים. ויש מי שרוצה להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, הילוך עמו – זהו רוח (מורינו הרב שליט"א).
[5] וכן יש איכות מיסוד האש, איכות של "הארה" (מורינו הרב שליט"א).
[6] יש איכות שנתנת למדידה גמורה (מורינו הרב שליט"א).
[7] יש איכות של עומק, איכות של חוזק וכדו', יש איכות של אמת, ועוד ועוד, וכל איכות יש לה יסוד משלה (מורינו הרב שליט"א).
קטגוריות
