שו"ת לאחר שיעור "ברח"
הקשר בין להט החרב המתהפכת לונהפוך הוא
שאלה האם יש קשר בין להט החרב המתהפכת לונהפוך הוא.
תשובה בודאי ובודאי , מהצד התחתון אז להט החרב המתהפכת גורם לשמור את דרך עץ החיים שהוא לא יכנס בו כי הוא נמצא בתוך עץ הדעת, אבל הונהפוך הוא מתגלה בחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, אז כשהוא לא ידע אז כבר אין צורך בלהט החרב המתהפכת כי הוא לא מגיע מעץ הדעת, אז הוא יכול להיכנס פנימה, אפשר להסביר עוד כמה הבחנות, הזכרנו הבחנה אחת.
הגדרת ההבדל בי הבריחה של מרדכי לבריחה של אסתר
שאלה מה ההבדל בין הבריחה של מרדכי ואסתר האם זה שהוא בורח ליש או לאין, או מה שהוא בורח לעצמו או לבוראו.
תשובה ההגדרה השניה היא בודאי יותר מדוקדקת, ודאי שכל היחס של נברא ובורא אז ההגדרה נקראת שהבורא הוא אין ביחס לנברא שהוא יש בערך לנברא, אבל ההגדרה היותר מדוקדקת כאן זה בריחה לנשמה לרוח בחינת הריח בחינת נשמה שהוא מר דרור, ואצל אסתר זה בריחה לא"ס.
הצורך ביראה להשגת החכמה גם לאחר שקבלוה מאהבה
שאלה האם מש"כ ראשית חכמה יראת ה' [כלומר שעיקר השגת החכמה היא מכח היראה] זה נאמר רק על החכמה שנתנה במתן תורה שאז קבלו מיראה, או גם על החכמה שהתגלתה בפורים שקבלוה מאהבה.
תשובה בהגדרה של יראה הרי יש כמה וכמה מדרגות של יראה, במדרגה התחתונה של יראה אז זה במדרגת יראת העונש, וזה יראה שהוא בורח ממך אליך אברח בתפיסה התחתונה הוא בורח מדין יראת העונש והוא חוזר אליו, ביראות העליונות שהוא יראת הרוממות יראת חטא ויראת הבושת במדרגות העליונות האלה זה יראה של ביטול, בלי להיכנס כרגע מה הדקות שיש את כל שלשת המדרגות האלה, אבל בהגדרה הכוללת אם זה הגדרה של יראת הבושת, זה בושת מלשון שב כלומר הוא שב לשורשו ומתבטל, זה לא יראה במובן התחתון של יראה כפשוטו, אלא זה יראה בתפיסת ביטול, ושם בודאי חכמה מאין תמצא היא מגיעה מביטול.
הסיבה שדווקא תינוק בורח
שאלה מה הסיבה שדוקא התינוק בורח מבית הספר.
תשובה כפשוטו ממש כי התינוק עדיין אין לו ג"ר אין לו מוחין, אז לא ניחא ליה כשמלמדים אותו מוחין הוא בורח לבחינת ו"ק שלו, זה כהגדרה הכי פשוטה שיכולה להיות, מבשרי אחזה דרך תינוק שהוא לא רוצה ללמוד והוא בורח, בלי שום הסברים יותר מדאי מחודדים, הסברנו טיפה יותר עמוק.
המקום בנשמתו אליו צריך לברוח
שאלה כשהוא בורח לנשמתו לריח האם הוא צריך לברוח בבחינת עד דלא ידע.
תשובה זה מה שהסברנו ידע את כל אשר נעשה, ידע את הגזירה ואת הביטול אז יש את הידע שלי ויש את הידיעה של הבורא הוא ברח לידיעה של הבורא, זה מה שהוזכר בתוך הדברים ידע את הגזירה ואת ביטולה, אז הגזירה שייכת לדעת התחתון, וביטולו שייך לידיעה העליונה, חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בפנים אחד הגדרת הדבר לא ידע הוא יוצא מהדעת שלו ונכנס לידיעה העליונה של הבורא כביכול זה נקרא עד דלא ידע דידי אלא בידיעתו של הבורא.
בריחה ביחס לבחירה
שאלה האם זה נכון לומר שהבחירה [בחר אותיות ברח] זה לברוח מהרע ויתר ע"כ לברוח לידיעה.
תשובה אמת, זו הבחנה אחת, כן הוזכר פעמים רבות מיסוד דברי רבותינו שאופן אחד של בחירה זה לבחור בתוך שני הצדדים, ואופן נוסף זה לבחור בצד האחד שהוא סוד הידיעה.
ביאור ענין בריחתו של יונה הנביא וכניסתו ללויתן
שאלה מה שיונה הנביא ברח, האם זה בריחה דקלקול, או שבעומק הוא ברח למדריגה יותר עליונה ולכן הוא נכנס ללויתן שזה בבחינת תורת שעשועים [לויתן זה יצרת לשחק בו].
תשובה בודאי שכפשוטו אז ההבחנה היא ההבחנה התחתונה שהוא ברח מפני ה' הוא בורח כי הוא לא רצה ללכת לנבואה, אבל בעומק כשהוא ברח הוא ברח למדרגה העליונה, מה שהזכרתם בהגדרה של לויתן שעשועים זה מדוקדק מאוד. בלשון אחרת והיינו הך הרי הוא היה נביא וכשהוא רצה שיסתלק נבואתו, מהצד התחתון הוא בורח כי הנבואה לא שורה בחו"ל כמו שאומרים חז"ל מאז שבאו לארץ ישראל, אבל מהצד העליון הוא בורח ממדרגת הניב שפתיים של הדיבור, אז הוא נכנס ללויתן שאינו מדבר, ובעומק זה לפני הבריאה של הדיבור שזה נקרא שעשועים שלפני הבריאה, כמו תינוק שעדיין אינו מדבר, ומה שיש בו זה הבן יקיר לי אפרים ילד שעשועים הוא משתעשע בו בתנועותיו ולא בדיבורו, אז זה שעשוע שקדם לדיבור, זה העומק של מה שאמרתם שהוא נכנס דייקא ללוייתן.
קטגוריות
