שאלה: אם אפשר לבאר יותר מהו הקשר בין השורש 'בל' לשורש 'לב'.
תשובה: כמו שנתבאר בשיעור, 'בל' ו'לב' הם דבר והיפוכו, תחילת הקיום והחיות של כל דבר הם בבחינת לב, בבחינת "והחי יתן אל לבו" וכמו"כ כשצמח גדל זה נקרא לבלוב כמו שהוזכר, ולעומת כך ה'בל' הוא הדבר ההפוך בדיוק, היפך תנועת הגידול שלו, הלבלוב שלו הוא מתבלה, וא"כ הם דבר והיפוכו ששורשם אחד.
שאלה: האם השורש 'בלבול' ג"כ שייך ל'בל'.
תשובה: ידובר על כך בעז"ה בהמשך בשורש בלל שגם ידובר על כח ההכפלה של הל' שבשורש בלל, - שורש 'בלה' שבו אנחנו עסוקים הוא ה'בלה' עצמו שלפני ההכפלה של הל', ובכללות זה ברור וכמו שהוזכר בדוגמא היסודית שחז"ל אומרים על המבול שזה נקרא מבול משני לשונות, משום שבו הקב"ה בילה את הכל ובו הקב"ה בלל את הכל (מלשון בבל), ובדקות שני מדרגות הללו שורשם אחד וכמו שהוזכר בקצרה – יש מה שהדבר מתבטל ע"י שהוא נהיה בלול עם אחרים שזה ביטולו ויש מה שהוא מתבטל מיניה וביה שזהו ה'בלה', אלו הם שני היחסויות.
שאלה: מהו היחס שבין שמחה לשחוק.
תשובה: בהגדרה כוללת השמחה היא תפיסת השלימות וכמו שהוזכר פעמים הרבה ששמח זה אותיות חמש שאלו הם חמשת מדרגות הנשמה, וכמו שכותב הרש"ש, עיקר השמחה המתגלה היא בבחינת 'רעותא דליבא' שהיא השמחה במדרגה החמישית – היחידה.
ולעומת כך מציאות השחוק הוא כח של ביטול שמבטל דבר אחר.
ובלשון כללית שמחה ושחוק מקבילים ליש ואין, שמחה היא ביסוד ה'יש' ושחוק הוא בסוד הביטול, סוד ה'אין'.
שאלה: האם מה שמבואר בתורת ברסלב שבשביל להגיע לשמחה צריך איזה "מילתא דשטותא", הכוונה לפי מה שנתבאר בשיעור, שבשביל להגיע ל'בל' דתיקון צריך לעבור דרך ה'בל' דקלקול.
תשובה: בהגדרה חיצונית, כיון שכמו שאמרנו שהאדם נמצא במדרגה תחתונה של 'עפר אתה ואל עפר תשוב' והרי שיסודו מעפר שמונח בו מציאות של עצבות, לכן פותחים בתחילת הלימוד במילתא דבדיחותא בשביל לעלות ממדרגת 'קליפה קודמת לכפרי', אבל ההגדרה העמוקה והשורשית היא שהתכלית של השמחה היא בלמעלה מן הדעת ולכן בפורים נאמר "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" משום שתכלית הידיעה שנדע שלא נדע ולכן יש בפורים מציאות של שמחה כי השמחה היא בלמעלה מן הדעת, - והאופן שמגיעים ללמעלה מן הדעת מהצד התחתון זה ע"י "מילתא דשטותא", ומצד כך א"כ, המטרה היא לא רק להסיר את העפרוריות של העצבות אלא להסיר את הדעת מהצד התחתון.
קטגוריות
