שורש הבטחון התכללות, והתפשטותו זה התקוה
שאלה האם הבטחון שאדם בוטח בתמימות כגמול עלי אימו זה גם קשור לקושי העליון.
תשובה במדרגה שהוא בוטח בפשיטות ובתמימות אז כפשוטו זה מחמת שהוא נמשך כתינוק שנמשך אחרי אמו כגמול עלי אמו, אולם אז זה ההתפשטות של הביטחון, אבל השורש של הביטחון זה זה שהוא נכלל בבורא, הסברנו שיש מהלך שהוא נמשך אחרי הדבר ויש מה שהוא נכלל, מה שאתם מציירים עכשיו זה נמשך, זה בבחינת לכתך אחרי במדבר בחינת קטן הנסרך אחרי אמו, הוא הולך הוא נמשך, אבל השורש הפנימי של הביטחון זה זה שהוא דבוק בעצם ההויה שלמעלה מהתנועה ונכלל בעצם אמתת הוויתו שהוא הקושי המוחלט אני הוי"ה לא שיניתי, הזכרנו שבתנועות יש שינוי, משנה עיתים ומחליף את הזמנים, בבחינת מאן דלביש ברמשא לא לביש בצפרא וכן על זה הדרך, אבל בהוויתו ית' אז זה כביכול הויה מוחלטת, זה ב' מדרגות במדרגת הביטחון, יש מדרגת תקוה ויש את מדרגת הביטחון, בעומק התקוה היא ההימשכות, הביטחון הוא למעלה מהתנועה, זה בשורש, ובהתפשטות הביטחון משתלשל לכל מדרגה ומדרגה לתתא, אבל השורש לביטחון זו מדרגתו, הוזכר פעמים רבות שביטחון זה מלשון בו-טח, מלשון הטיח בנקבה, נדבק בה, זה נקרא לשון של ביטחון, אדם טח קיר זה נדבק בקיר, לא מתנועע אחרי הקיר אלא נדבק בקיר, בשורש זה מדריגת הקו כמו שהוזכר פעמים הרבה, קו זה בגימטריא דבק, בחיצונית של הקו זה תנועה, בעומק [כ"ש הרמח"ל] הקו זה חוט המקשר ומחבר, יש את הקו עצמו ויש את מימי האור העליון שהם נמשכים בתוך הקו, המימי האור העליון שהם נמשכים בתוך הקו זו התנועה שבקו, הקו עצמו הוא חוט המקשר ומחבר ויוצר מציאות של דביקות, יש דביקות ויש התכללות, כהגדרה כוללת הקו הוא דביקות בלי התכללות גמורה, באור א"ס עצמו, אבל בכל אופן בקו עצמו יש את שתי החלקים האלה שהוא לשון של תקוה שמשם שורש הביטחון.
ב' הדרכים להתיך את הקושי שבנפש
שאלה האם יש דרך להתיך את הקושי שבנפש מכוח האש של הלב בוער.
תשובה מה שאתם אומרים בודאי נכון הרי ההתכה של מתכות מגיעה מכוח האש , אז בעומק כמובן שמכוח האש יש עוד אופן איך להתיך את הדבר, ויש אופן שהוא מתבונן בגדלות הבורא ומכוח כך הוא נמשך אחריו כברזל אחר האבן השואבת שזה גופא הופך אותו לרך שזה מה שהזכרנו בשיעור.
הסיבה שלאחר ההתכה הברזל חוזר להיות קשה
שאלה האם מה שבדרך כלל כשמתיכים כלי ברזל מיד לאחר מכן הוא נעשה קשה בחזרה האם זה לא הכוונה שמתגלה הקושי הפנימי.
תשובה מה שאנחנו רואים שזה מיד חוזר ומתהפך כי ההתעוררות שהפכו אותו הוא במדרגת שורש ההפכים ולכן הוא חוזר להתהפך בחזרה לנקודה שלו, רק ההגדרה בפשטות כמו שהגמ' אומרת כל דבר שאתה זורק אותו אעיקרא קאי, הוא חוזר למצבו הראשון, זה ההגדרה התחתונה, ההגדרה היותר עליונה כי עוררנו בו את ההפכים אז הוא מגלה את הצד ההפכי שלו, אבל ודאי שעיקר כפשוטו זה מחמת שהוא חוזר למצבו הראשון, כל ההבחנות הנוספות שהוזכרו זה הדקות של השורשים, אבל בבפועל הוא חוזר למצבו הראשון.
מחיצה של ברזל מצידו ית' ומצידנו
שאלה האם מה שכתוב שמיום שחרב בית המקדש מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (ילקו"ש יחזקאל שמג) איזה כוח של ברזל זה האם הכוח התחתון או הכוח העליון שקשה להשיג אותו.
תשובה אם זה כוח העליון ביחס שהוזכר שזה הוויתו ית' אז צ"ב למה זה מחיצה של ברזל שמפסיק, בפשטות מחיצה של ברזל שנפסקה זה הפרדה בין הבורא לישראל, הזכרנו שבמדרגה התחתונה היא בבחינת העורף בבחינת עפר שהוא עומד כשלעצמו והוא אינו מחובר לבורא, אז ההבחנה הפשוטה שמחיצה של ברזל שנפסקה בין ישראל לאביהם שבשמים זה הופך להיות כמציאות קשה לעצמה, בפשטות המחיצה של ברזל היא בין ישראל לאביהם שבשמים, בעומק הם עצמם הופכים להיות ברזל, זה נקרא מחיצה של ברזל, שהופכים אותם לברזל, מהצד של הבורא בעומק המחיצה הזו זה ברזל עליון, מהצד של הנברא זה ברזל תחתון, מחיצה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים כהגדרה מדוייקת לפי זה, בברזל עצמו יש כאן שני ההבחנות של הברזל, המחיצה מהצד של הבורא זה ברזל עליון, מהצד של ישראל זה הברזל מהצד התחתון, זה שתי הבחנות.
קטגוריות
