שו”ת ספר תורת הרמז פרשה בראשית [#19396]

כ"ח תשרי התשפ"ו

בס"ד

בספר כתוב-
'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ'. (א, א) כלומר יש אותיות מא' עד ת' בבחינת שמים, שמימים. ויש אותיות בבחינת ארץ, ארציות, והבן.

שאלה:

האם יש שתי "קבוצות" של אלף-בית? או שיש קבוצה אחת של אלף-בית עם שני ממדים שונים?

תשובה:

א-ב, "פנים" – א–ב "אחור", בסוד רל"א שערים פנים ואחור

בספר כתוב-
'ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי'. (א, יג) ידוע שכל פסוק שעד פסוק זה נזכר בכל פסוק שם אלקים, שהוא מדת הדין. ובפסוק זה שהוא י"ג חדל מלהזכירו. ורמז על י"ג מדות של רחמים.

שאלה:

אבל השימוש במילה אלוקים נמשך?

תשובה:

יום שני נברא מחלוקת – שורשו שם אלוקים, ולא נאמר בו 'כי טוב'. יום שלישי הוכפל בו 'כי טוב',
והיינו תיקון הקלקול, ושורשו ב'עמד ושיתף עמו מדת הרחמים', זהו סוד יום שלישי, שורש כל השיתוף.
ואולם כללות השיתוף נגלה בכללות מעשה בראשית לבסוף, אלא תחלת הגילוי ביום שלישי.