שאלות ותשובות שלאחר השיעור בקר [#19449]

י"ט אדר התשפ"ו

שאלה: במה שנתבאר בשיעור שכשיצחק תיקן תפילת מנחה הוא עלה מעולם העבודה, והרי לכאו' המנחה עצמה היא עבודה.

תשובה: הגדרת הדבר – בתוך קומת בית המקדש יש לנו קרבנות של זבחים ויש לנו מנחות, וגם במנחות מתגלה בחינת עבודה, אבל השורש של המנחה הוא במה שמנחה היא אותיות החנם. כלומר – בוודאי שבפועל מנחה היא עבודה וכהן שעובד את המנחה יש לו את כל הדינים של עבודה כמו בזבחים וכשהוא עובד אותה מחוסר בגדים הוא כזר וכו', וא"כ, בגדר של עלמא דידן בוודאי שהמנחה היא בהבחנה של קרבן, אבל ההגדרה הברורה – המנחה מצד השורש שלה מתגלה מדין החנם, והרי חז"ל אומרים (לשון הגמ' בברכות) – "לעולם אל תהא תפילת המנחה קלה בעיניך שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה" ובעומק מה שמונח כאן, שמה שאליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה משום שהמנחה יונקת תמיד ממדרגת מתנת חינם, מה שאין כן שאר התפילות שהם יונקות ממקום העבודה, ומצד כך מפשפשים במעשיו של האדם מה ראוי שהוא ייענה ומה לא ראוי, לעומת כך במנחה – מצד השורש שלה – היא ממקום ה'חנם' על אף שה'פועל' שבה הוא במקום העבודה כמו שברור.

שאלה: איך מסתדר מה שנאמר בשיעור שיצחק עלה למעלה מעולם העבודה למה שמבואר כסדר שיצחק הוא עמוד העבודה.

תשובה: אמת בדיוק – הוא עמוד העבודה במה שהוא היה צריך להסכים לעקוד את נפשו, אבל אחרי שהוא עקד את נפשו, עכשיו הוא דבק בלמעלה מן העבודה. – מה דיצחק הוא עמוד העבודה זה משום שאין לך עבודה יותר גדולה ממה שיצחק מסכים שיעקדו אותו, אבל אחרי שהוא הסכים, הוא מתעלה ללמעלה מהעבודה – וזוהי ההגדרה של 'תחילתו עבודה וסופו מתנה', כלשון הרמח"ל בשער הקדושה במסילת ישרים, הוא  מתעלה מהעבודה ל'סופו מתנה', וההגדרה היא ברורה מאד – העבודה היא בו אבל מכח כך הוא עולה למעלה מהעבודה ע"י שהוא משלים את העבודה והוא הופך להיות עולה כליל.

המשך שאלה: וגם היום, לאחר שהוא השלים את העבודה, הוא נקרא עמוד העבודה.

תשובה: הרי כל דבר קיים בסדר המדרגות הפנימיות – ואנחנו דבקים בעולם העבודה במדרגה של יצחק כשהוא היה עדיין במקום העבודה דיליה – אבל זה פשוט שכל המדרגות קיימות.

שאלה: האם הכח של יעקב לברר את ה'ערב רב' זהו מכח הביקוע של יעקב, או שהוא מברר את הערב-רב ע"י כח נוסף.

תשובה: כפי שהוזכר לעיל בשיעור על ערך 'בקע' ב'ויבקע עצי עולה' זה הביקוע שבשורש העצי עולה שהוא בעץ הדעת שנצרך לבקע בטוב והרע שבו, ומצד כך, בוודאי שחלק מעבודתו של יעקב היתה בעצים ולכן הוא מפצל פצלות לבנות בעצים 'מקל לח ולוז וערמון' שבשקתות המים בכדי לברר את הטוב שלו מהרע של לבן, וא"כ חלק מעבודתו הוא הביקוע שמבדיל בין הטוב והרע ולבטל את התערובת, אבל שורש עבודתו של יעקב היא לבטל את התערובת הפנימית היותר נעלמת ולא רק את המניעות שבחושך, ובדקות יותר, העבודה של אברהם אבינו היא להתנגד למניעות ולגלות מציאות של בוקר, והעבודה של יצחק היא לברר את התערובת, והעבודה של משה רבינו – שבכללות זה חלק מקומת יעקב – אבל בעומק זה נחלק לשנים, 'מלגאו ומלבר', ומצד כך משה הוא כנגד הערב רב ויעקב הוא כנגד ה'ערב זעיר', אבל תחילת העבודה של ה'ערב רב' מתגלה ביעקב שתיקן תפילת ערבית שהרי משה לא תיקן תפילה, וא"כ, מה שנתבאר שתפילה דיעקב מברר גם את הערב רב, היינו מצד מה שמשה ויעקב הם בשורש אחד ביחס לנידון דידן, אבל בפרטות כשנדייק, זה לא יעקב מדין יעקב עצמו אלא ששורש תפילתו של יעקב היא קרובה למדרגתו של משה רבינו.