יצחק היה תחילה בחינת בת ונהפך לבן
איתא בחז"ל שלפני העקידה היה ליצחק אבינו נשמה של נקבה, ולאחר העקידה קיבל נשמה של זכר. וזאת כדברנו שבאברהם אבינו לא התגלה מן הכוח אל הפועל אהבת הבנים, עד שפדה יעקב את האהבה על ידי צער גידול בנים. לכן היה לו בת ובכל שמה, משום שהוא היה בבחינת בת. לאחר העקידה נהפכה בחינת הבת לבן כמרומז בגימטריא של בכל, שנהפכה נשמתו של יצחק לזכר.
מהו צער גידול הבנים של האב ושל האם
בצער גידול בנים ישנם שני חלקים, חלק אחד היא עצם המציאות של הצער והטרחה בגידול הבנים והבנות. חלק זה הוא מקללתו של חווה, כדכתיב (בראשית ג, טז) "אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים". חלק שני היא הצער של אהבתו את בנו, שזהו מחלקו של האב שנקרא אב על שם האהבה כמו שבארנו שעיקר האהבה היא אצל האב. האב מצטער מתוך שאוהב את בנו ויש לו צער על ידי אהבתו, האם מצטערת בעצם צער הגידול ולא בצער האהבה.
במה נעשית אהבת ארץ ישראל לכלי לאהבת הבורא
אהבת ארץ ישראל היא כלי לתורה ולמצוות, שעל ידה מקיימים מצוות התלויות בארץ. והיא כלי לאהבת ה' כדכתיב "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה", בבחינת כמים הפנים לפנים כן לב האדם שלפי ההסתכלות מתגלה האהבה לשני הצדדים ואכמ"ל.
ענין ירידת האהבה ליאור
שלימות האהבה היא רק כשמתגלה האהבה בכל ארבעת המדרגות שבעולם, דומם צומח חי ומדבר. אהבה בין בני אדם אהבה לחי לצומח ולדומם, שלימות האהבה מחברת כל הדברים יחד לדבר אחד. כשהאהבה מתקלקלת היא נופלת עד ליאור במצרים, שהוא היה מדרגה נעלית של דומם מצד הטומאה. וכמו כן מצינו שאהבה נופלת לבעל חי, כשהעבד אומר "אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא לחפשי" בניו, עבדים ולא מיוחסים אחריו, עם הדומה לחמור והוא אוהב את החמורים.
וכן היא מצד הקדושה כשהאהבה מגיעה לתיקונה היא מגיעה עד לדומם, כפי שמצינו אהבה בחפצא של מצווה. שחוץ מהאהבה שיש לדברי תורה, ישנה אהבה מצד עצמה לדומם כשהיא חפצא של מצווה.
ענין הגעגוע הוא תולדת האהבה
מצינו בגמרא שבת (סו, ב) שיש געגוע של הבן לאב, דאמרינן בגמרא "בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו". הגעגוע בא כתוצאה של האהבה, לאחר שיש אהבה ויש ריחוק נוצרת געגוע והיא סוגיא בפני עצמה.
שלושת ענייני האהבה באברהם יצחק ויעקב
באברהם אבינו התגלה מציאות של אהבה כמציאות של אהבה לעצמה, ביעקב אבינו יצאה האהבה מהכוח לפועל על ידי צער גידול בנים. ביצחק אבינו התגלה מסירות נפש של האהבה, שמסר את האהבה הגנוזה בתוכו למציאות הבורא יתברך שמו.
ויש להוסיף בזה שמסירת האהבה של יצחק לא היה רק אהבת ה' אלא היה מסירות של האהבה עצמה לה', לכן כשאמרו אברהם ויעקב להקב"ה 'ימחו על קדוש שמך' כמבואר בגמרא (שבת פט, ב) לא הסכים יצחק עמהם משום שאמר שהוא כבר נמחה על קדוש השם. שורש הדבר היא שאברהם ויעקב אמרו שהבנים צריכים למסור את נפשם להקב"ה, לכן אמר יצחק שהבנים כבר מסרו את נפשם לה' בעת העקידה שעקד את בחינת הבנים והעלה את כל הבנים למדרגה הנעלית יותר כנגד ארבעת הבנים שדיברה בהם התורה.
מתי בני ישראל הם בנים ומתי הם עבדים
בארנו שבני ישראל נקראים בנים למקום כשהם בשלמות, אמנם מצינו בזה מחלוקת בגמרא קידושין (לו, א) "בנים אתם לה' אלהיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים דברי ר' יהודה, רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים". ולכאורה קיימא לן כרבי יהודה כדאיתא בעירובין שרבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה, ולעתיד לבוא נפסוק כרבי מאיר כדאמרינן בגמרא שרב מאיר אריך בדורו ולא ירדו חכמים לסוף דעתו וזהו האור דלעתיד לבוא. אכן בתשובות הרשב"א (ח"א סימן קצד, רמב) מבואר דקיימא לן כרבי מאיר, וצריך עיון בזה.
מתי שייך התואר בכור
בני ישראל נקראו 'בני בכורי ישראל', הכוונה של בכור אינו במשמע שיש אחריו בנים נוספים והוא הבכור וכפי שמצינו ששייך שם בכור גם אם אין לו אחים נוספים. וענין קריאת השם בכור הוא למעליותא, וכמו שבארנו לעיל שאצל הבכור ישנו תוקף אהבה.
עבודתו של אברהם בישמעאל וביצחק
אברהם הרי היה לו שתי בנים, היה לו יצחק והיה לו ישמעאל. בישמעאל נאמר גרש את בן האמה הזאת. ביצחק עקידת יצחק, זה ברור שזה לא שתי דברים נבדלים. היה מקרה אחד ביצחק והיה מקרה שני בישמעאל. זה ברור שזה אותו מטבע, רק של שני צדדים הפוכים. כלומר, ביצחק זה עלה בחזרה לשורש, ובישמעאל זה הגירוש של ריחוק. אבל שניהם יוצרים את אותה תנועת ביטול. או ביטול מכוח התרחקות מוחלטת, או ביטול מכוח העלאה לשורש.
קטגוריות
