אור פנימי ואור מקיף [#7793]

שאלה:

השלום והברכה לרב שליט”א.
בעניין עבודת ההתחברות לאור פנימי ומתוך תחושת המילוי להתחבר לאור מקיף (שאיפות).
א. האם זו גם הדרך לאלו שיסודם אור מקיך כדוג’ חב”ד, ר’ פנחס מקוריץ וכו’? הרב כתב באחת התשובות שאלו אור מקיף,ומי שעניינו אור פנימי שייך שייקח אור מקיף ויהפוך אותו לאור פנימי. ועוד הבנתי, שחלוקים הם ברצוא ושוב, יש שהרצוא שלו הוא אור פנימי והשוב לאור פנימי ויש להפך. האם ז לא אומר שמי שהרצוא שלוהוא אור מקיף כל עבודתו בנויה על חסר (אולי כשיטת הרבי מקוצק וכו’ שנראית כתביעה חזקה מהמציאות מתוך תחושת חלל וחוסר ואולי יש בה מעין כעס קדוש)?
ב. על מנת להתחבר לאור הפנימי,למה שכבר קניתי במערכת הדעת והמוחין, האם העבודה היא לנסות ולהיזכר בכל מה שלמדתי ובכל היקף הידיעות והעומק של החכמה שלמדתי ולהתחבר אליהם? אם אל כיצד ניתן להתחבר לאור פנימי שקניתי בדעת?
ג. האם שבירת הכלים שנובעת מחוסר איזון בין האור פנימי למקיף אינה טובה (לכתחילהדיעבד)? לכאו’ היא מכשרת ומגדילה את הכלים, יתר מאשר ללכת בדרך ההדרגה והיושר. וכן האם זה משנה בין סוגי הנפשות, שיש שיותר נוטים לדרך מסודרת, דרך תום ויושר, לעומת נפשות התובעות יותר (אולי נשמות של עולם התוהו)? ובכלל, האם מה שמכונה “משברים” ו”שוב” זה עניין טוב והכרחי בעבודת ה’ או שזה מראה על חוסר איזון ופריצת דרך מעבר לשיעור הנכון.

תשובה:

א. אין הכוונה בנין על חסר אלא ביטול, ביטול לדרגה שעליו.

תפיסת חסר יסודה בתפיסת אור פנימי, שיש חלל של קיבול ונחסר. אולם באור מקיף העבודה ביטול לעליון.

ב. התקשרות נפשית, וכן קביעת המוחין בחזקה בדבר, ולא זכרון בעלמא.

ג. שבירת הכלים אינה מגדילה את הכלי אלא שוברתו.

כן, נשמות של תהו תובעים אור יותר מכלי הקיבול, ועבודתם או לצמצם האור, “עלמא דתיקון”, או ביטול לאור העליון, ולא “אנא אמלוך”. וזהו תיקון של חזרה לעקודים.

“שוב” ענין הכרחי. משברים, זהו סדר הבריאה, אולם נקרא רע.