איזון בין ספרים המושכים את הנפשי ללימוד גמ’ בעיון [#6557]

שאלה:

לכבוד הרב שליט”א
אין לי ישוב הדעת כראוי בזמנים אלו שאין איתנו יודע מתי הסוף של כל תהליך הזה ומתי סדר החיים יחזור לנורמלי ומכל הבשורות הרעים שאנו שומעים על החולי ישראל בינינו, ובפרט בחו”ל שהמצב כאן גרוע עד מאד, וכן קשה מאד להיות כל היום עם כל המשפחה, ואפי’ כשאני לומד גמ’ בעיון עם החברותא ע”י הטלפון, ואני מרוכז בהסוגיא וגם אני מתענג בסוגיא, ליבי ומוחי נמצאים בבלבול ובדאגות ובעצבות על כל המצב. ומצאתי שהלימוד בספרים בעניני הגאולה מושכים את נפשי ומשיבים את נפשי, האם אני יכול ללמוד דברים אלו במקום גמ’? ובקשור להנ”ל אמר הרב בהשו”ת אחר הדרשה השלישית על נושא הקורונה שבתקופה הזאת כל האדם צריך להגיע להייחודית שלו, והיינו ע”י לימוד ספרים שמושכים את נפשו. א”כ מה האיזון בין לימוד בספרים האהובים עלי (וכגון הספרים העוסקים בעניני הגאולה) ללימוד גפ”ת שהוא עיקר חובת ת”ת של כל יחיד. [אסרו חג פסח תש”פ]

תשובה:

יש לקבוע זמן קבוע ללמוד גמ’ בעיון ולא לבטלו, בין אם התועלת רבה יותר ובין פחות.

אולם אפשר לקבוע זמן מועט יותר מאשר הרגלו בסדר הרגיל. וזמן זה ללמוד הנ”ל.

האיזון בפועל משתנה מנפש לנפש. אולם בצורה הפנימית שיקבל חיות הן מזה והן מזה, באופן של נועם ורוגע עד כמה שניתן.