איך לדון לכף זכות את רבותי שיש להם מכשיר חכם או מלל [#6830]

שאלה:

שלו’ למו”ר הרב שליט”א,
יש לי רב (אני חי באמריקא) שיש לו מכשיר חכם עם סינון, ויש לו בהמכשיר החכם הזה לאתרים בעניני כשרות, וגם לזמני היום, ואני לא חושש אם יש לו יותר מזה או לא, ואני אומד שיש לו את רק אתרים אלו בהמכשיר שלו. והרב הזה גם אמר להחברותא שלי שהוא צריך לקנות פון עם יכולת למלל (טעקסט), כיון שהחברותא שלי היה לו רק פון פשוט ולא היה בו יכולת למלל, והרב שאל אותו למה אין לך מלל בהפון שלך, והחברותא ענה, “למה אני צריך מלל? זה גורם הרבה ביטול תורה, אם יש לי מלל אז אני בודק אותו באמצע הסדר…” והרב אמר לו, “אתה אברך, והרבה פעמים אשתך צריכה אותך, ואם יש לך מלל אז היא יכולה להתקשר לך בקלות ואז תהא לך שלום בית. לדעתי, מלל אסור רק לבחורים, אבל לאברכים, אני סובר שהם צריכים מלל, משום שלום בית. וגבי השאלה של ביטול תורה, יש להשתמש בכך עם שכל ולבדוק אותו רק אחר סדר. זה מה שאני עושה – אני בודק את המלל שלי רק אחרי סדר ראשון וסדר השני שלי, ובלילה כשאני חוזר מלימודי.” עכ”פ הרב הזה צווה להחברותא שלי שהוא צריך מלל על הפון שלו כיון שהוא אברך ושהוא כמעט מחיוב בכך משום בשלום בית….
גם אני מכיר רב שהוא פוסק ומומחה בהלכות נדה, ויש לו מכשיר חכם “כשר” שחסום לגמרי מאינטרט, ומאיזה סיבה יש לו מכשיר חכם. ולפעמים ראיתי איך שהפוסק הזה עונה את הפלפון שלו כשהוא הולך לישיבה, והוא עונה שאלות בהלכות נדה! באמצע הרחוב! אבל אני דן אותו לכף זכות, שמסתמא היה לו צורך גדול לענות על שאלה זו באמצע הרחוב, ובפרט בהלכות נדה, ועל אף החוסר הצניעות בדבר, מסתמא הרב הזה יודע הרבה יותר ממני ואני לא מבין את הצורך שבו….
וגם יש ראש ישיבה שהוא איש יקר וצדיק מאד, ויש לו פלפון שיכול לקבל מלל, ויש לו גם אימייל במשרד שלו בישיבה, וכל אדם יכול למלל אותו, ופעמים הוא עונה לאחרים מיד ע”י מלל, כשהוא סובר שיש צורך בזה, וכגון אם יש לו תלמיד שנצרך לחיזוק, או כשיש לו תלמיד שיש לו שמחה והוא רוצה למלל אותו “מזל טוב”, והוא שולח מלל אישית אפילו להורים של בחורים שלו, ואפילו לאם של בחורים שלו אם הוא סובר שהאם הזה צריך איזה חיזוק וכדו’. ופעם היה לי בעיות בשלום בית שלי, והראש ישיבה שלי אמר לי ששמע מאשה מומחה מסויימת שהיא מטפלת עם זוגות בעניני שלום בית שלהם, אבל האשה הזה חיה במרחק של שני שעות מעירנו וע”כ רק ע”י טלפון או “סקייפ” אנו היה יכולים לדבר עמה, והראש ישיבה אמר לי שהאופן היעילה ביותר לקבל עזרה מהמטפלת הוא ע”י “סקייפ”, והוא אמר לי שאני צריך “סקייפ” על המחשב שלי לזה, ושאין בזה שום בעיא כיון שיש בכך צורך גדול.
אמנם, אני מחשיב עצמי כתלמיד מהרב ואני יודע שהרב לא מסכים כלל עם כל הנ”ל שראיתי אצל הרבנים והראש הישיבה שלי באמריקא, ובפרט משום שאני יודע היטב את מה שהרב אמר שהפירצה בענינים אלו וההוראת היתר בענינים אלה הוא הרבה יותר פרוץ בחוץ לארץ, שהשקר שורה כאן עד מאד. ועל כן זהו שאלתי: איך אני יכול לדון לכף זכות את כל רבותי והרבנים, כיון שקיבלתי מהרב שאין שום הוראת היתר בענינים אלה? איך אני צריך להסתכל כלפיהם? האם הם “נפסלים” מכך שיש להם רוח של הוראת היתר כשהם מרגישים שיש צורך מסוים להשתמש בכלי המדיה וכדו’?
תודה מאד להרב,

 

תשובה:

רוח הטומאה של אמריקא יוצרת מבט שונה כבר שנים רבות, הן על לימוד “תואר” ולימוד בישיבות לבגרות ותואר, ועוד רבות בענייני צניעות ומותרות. ורוח זו ממשיכה אף בענין זה ביתר שאת.

ויש שיפרשו שזו הנהגה לפי מדרגת הדור כמו שהיה בגרמניה לפני השואה, וד”ל.