אלוהי ההיסטוריה.. [#9129]

שאלה:

רציתי לשאול את כבוד הרב.

מדוע לא ניתן מספיק משקל באמונה ותורה שאנחנו לומדים לתהליכים שקוראים עם עם ישראל בדור האחרון: שיבה לארץ, הקמת מדינה, קיום חזון נבואי…
מדוע אנחנו מייחסים אמונה כלפי השם רק בנוגע ל”ארבע אמות של ההלכה” ולא לתהליכי אומה בכללותה… וכי הקדוש ברוך הוא הוא רק “אלוהי השולחן הערוך” ? וכי הוא לא אלוהי ההסטוריה – תהליכים מדיניים וגלובליים שקורים בכל העולם, האנושות ובפרט גם בעם ישראל כעם נבחר האמור להיות אור לגויים?
תהליכי חזרה של נשמת האומה כנסת ישראל לציון?
ונפקא מינה בהסתכלות זו – דביקות עמוקה ואמיתית לכלל.
שאדם יכול לזכות להיות במחיצתם של נשמות באמת גדולות כמו (רב אברהם יצחק קוק ועוד) שכל הוויתם זה גילוי שכינתו יתברך בעולם עיקר רצונם ומאויים זה טובת כלל ישראל בכל התחום … כי דביקות המירבית בשכינה זה רק על ידי דביקות בכלל… בכלל ישראל דייקא.
וכל העבודת הביטול מכל סוג שהיא זה עבודה פרטית שאינה נוגעת לכלל. זה אמנם עבודה שנוגעת לאי”ן אבל רחוקה מי”ש האמיתי….
אשמח לשמוע תשובה לטענות הנ”ל.

תשובה:

בודאי שיש אלוקות בכל, וכן בתהליך השיבה לציון, בפרט, ובתהלוכות ימות עולם בכלל.

אולם תהליך זה חיצוניותו ע”י “ערב רב”, ופנימיותו הארת ניצוצי הגאולה שמתגלים בשורש בתורה הקדושה, ומשתשלים עד ד’ אמות של הלכה, ועד לארץ ישראל בפועל.

ולכך, נצרך כאן מלאכת “בורר” עצומה, להבדיל חלקי האור מקליפת הערב רב. ואם אינו עושה כן כראוי, נופל לתערובת. בא לתקן ונמצא מקלקל.

מלאכה זו נצרכת חכמה רבה, ורבים נפלו בה, כנודע.

ואינה מסורה לכל יחיד, אלא לחכמי הפנימיים.

אשמח פעם הבאה לקבל “הארות” ולא “טענות”.

ממומלץ לשמוע את סדרת ‘דע את רעך’ ו’דע את עמך’.

ולברר האם אהבת ישראל כוללת אהבת הערב רב בניצוצי נשמתם, או אף בגופם.

ושם נתברר שיש ד’ אהבות, אהבת הקב”ה, אהבת התורה, אהבת ישראל, ואהבת ארץ ישראל.