א. איזון, ב. זיהוי עצמי. ג. זיהוי היסוד שבי. ד. יסוד המים. [#8797]

שאלה:

לכבוד מו”ר שליט”א

תודה רבה על השיעורים הנפלאים אשר בלעדיהם אינני יודע מה היה איתי היום, ועל האפשרות הכ”כ לא מובנת מאליה של שאלת שאלות וקבלת תשובות מצילות חיים.

א. לאחרונה שאלתי בענין אדם שחי בסתירה עצומה בין ימי העליה לנפילותיו. והבנתי מתשובת הרב שיש לאזן שלא תהיה חכמתו מרובה ממעשיו, בין האור פנימי למקיף. ועתה נפשי בשאלתי להבין יותר כיצד לקיים איזון זה. האם לוותר על כל העניינים הנשגבים שאני עושה שהם למעלה ממדרגתי, כגון, התבודדויות, עמל התורה וכתיבת חידושים הן בהלכה והן במחשבה, שמיעה של שיעורי הרב בנושאים מרוממים ביותר רבה הרבה למעלה ממדרגתי. אני מרגיש שאינני מסוגל לוותר על כל הדברים האלה. כל חיות נפשי תלויה בהם, וחלילה אם אפסיק לקבל את החיות מהם יצרי יפילני לחפש חיות בדברים אחרים חלילה.

ב. ועוד קשה לי, דהנה ידוע הדבר כמה ענין הזיהוי של האדם את עצמו עם תכונותיו הטובות ועם נשמתו הנם יסוד העבודה [וכמו שהאריך הרב בדע את עצמך ועוד], ולכאו’ זה מצריך זיהוי עם ה’אור המקיף’, והתבוננות בכך שהאור הפנימי שאיננו מרומם כ”כ זה לא האני אלא הלבוש שבי. ומתשובת הרב הבנתי שהנחה זו מוטעת. ושאלתי היא מדוע. וכיצד הוא אופן הזיהוי העצמי הנכון.

ג. עוד רציתי לשאול על עצמי, שהנני רואה סתירה גדולה על היסוד שבי. מחד כלפי הזולת כל כולי מלא באהבה מופלגת, רחמנות ורצון שיהיה לשני טוב, מאד מאד בקיצוניות. קשה לכעוס ונח לרצות, אני רואה בכולם רק את נקודת הטוב. חוץ מזה הנני ‘נגרר’ מאד מאד. ומכך יש להבין שיסוד המים שבי הוא החזק. אולם מאידך כלפי עצמי, כל כולי אש להבה של כילוי וכעס, ובקשה להתעלות למעלה ממדרגתי. הרגשת חיות נפלאה דווקא משיעורים שנאמרים בהתלהבות דקדושה ותפיסה של כילוי הרע. וא”כ אני רואה ברור שיסוד האש שבי כלפי עצמי עיקרי מאד. כיצד זה יתכן שיש כזה חילוק בין היסוד והיחס שלי כלפי אחרים ליסוד והיחס שלי כלפי עצמי??

ד. בענין יסוד המים, לכאו’ מצינו ב’ הגדרות: א. בקשת חיות ועונג. ב. הגררות. ואינני מבין מה השורש מביניהם ומה הענף.
מחד הרב הדגיש מאד בשיעורים על יסוד המים [עבודה מעשית] שעיקר ענין התאוה אינו בקשת התענוג אלא טבע של הגררות.
ומאידך בהזדמנויות רבות כגון בספר דע את נפשך ועוד, הרב לא מזכיר את ענין ההגררות אלא את כח החיות שבהם.

תשובה:

א. בכל נקודה שהינך עוסק, לברר מתוכה נקודה קטנה ששייכת למדרגתך, ובה לדבוק בנפש.

ב. יש זיהוי מי אני, מה שורשי. ויש זיהוי מה מדרגתי.

זיהוי הושר הוא במקיף, זיהוי המדרגה בעיקר בפנימי.

נצרך לאזן ביניהם. לולי כך האדם חי במקיף, ושם שורש הנפילה.

ג. כפי הנראה זהו יסוד הרוח שהוא שורש למים ואש.

פעמים צד אחד עיקרי, והצד השני יש לו סיבות חיצוניות שגורמות להוצאתו לפועל.

ד. המים “עצמם” נגררים. המים “ביחס לאחרים” נותנים חיות.