ב”דע את גאולתך”- בתי בראי ובתי גואי [#6637]

שאלה:

לכבוד הרב שלום,

ב”דע את גאולתך” בפרק על גאולת האמונה, הרב הזכיר הגמ’ בחגיגה ה: על בתי בראי ובתי גואי, ואמר שבפנים הקב”ה תמיד מאמין בעולמו אבל בשעת החורבן, בחוץ הוא לא האמין בעולם אבל עדיין האמין בפנים. כנראה, זה לפי הגירסא של רבינו חננאל שאמר ש”עוז וחדוה במקומו” זה בבתי גואי, דלא כרש”י. אבל אפילו לשיטתו, בשעת החורבן בין בבתי גואי ובין בבתי בראי היה בכיה לפניו כביכול, כדמסיק שם?

תשובה:

אחר מבוא הברכה והתודה על כל עמלך בכלל ובספר דע את גאולתך בפרט.

יצו ה’ אתך את הברכה בגוף ובנפש כל הימים.

לימדנו הרש”ש שיש חיצוניות ופנימיות, והם נחלקים לארבע, בסוד שנים שהם ארבע: פנימיות דפנימיות, וחיצוניות דפנימיות. פנימיות דחיצוניות, וחיצוניות דחיצוניות.

והבכי תחילתו בחיצוניות שבחיצוניות, וכן בפנימיות שבחיצוניות, ובוקע לחיצוניות שבפנימיות, אולם לא בוקע לפנימיות של הפנימיות. ואצל החסיד אבלו בלבבו בפנימיות דחיצוניות, וצהלתו על פניו בחיצוניות דחיצוניות.