דילוג והדרגה בעבודת ה’ – מהותם ועניינם [#3533]

שאלה:

האם התכלית של תהליך העבודה הפנימי בספרים דע את נפשך ודע את הויתך, ושאר ספרי הרב, זהו דבר שקורה לפתע, ובבת אחת כשאדם מגיע לנקודה מסוימת בעבודתו הפנימית, כך לפתע הוא מגלה את הנשמה, והחיים משתנים, ואפשר לחוש את רבש״ע פתאום. או שהתגלות הנשמה והיכולת לחוש את הרבש״ע באופן נוכח הוא דבר שקורה לאט, ומורגש לאט, כך שזה לא קורה בבת אחת אלא לאחר שנים רבות, שהנשמה נחשפת ונחשפת לאט, וכן הנוכחות עם הרבש״ע מורגשת בהדרגה יותר ויותר.

תשובה:

ישנם ב’ מהלכים שורשיים בבריאה: דילוג והדרגה.

א. דילוג, היא הארת פסח, מלשון דילוג, שעל אף היות בנ”י במצרים זכו לגילוי של “אנכי יוצא בתוך ארץ מצרים”. ומהארת פסח הושרש לדורות לבנ”י כח לזכות בהשגה מתוך דילוג. וכן יהא לעת”ל, דכתיב “הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות”. וכן יתכן אצל כל יחיד ויחיד, ובפרט כאשר מוסר נפשו על הדבר, אזי נגלה לו מהלך של “יש קונה עולמו בשעה אחת”, ודבר זה נאמר הן על השגה כללית, והן על כל מדרגה ומדרגה בהשגתה.

ב. הדרגה, בנין וסדר. וזהו מהלך של זמן מתן תורה שקדם לו ספירה והכנה, באופן של הדרגה מ”ט ימים. והוא עיקר מהלך צורת ההשגה כאן בעוה”ז, להשיג כל דבר בהדרגה, קמעא קמעא. ודרך זה היא דרך החכמים הנקראים “בונים”, שצורת עבודתם בחכמה יבנה בית, לבנה ע”ג לבנה.

כשם שב’ מהלכים אלו נאמרו בכללות העבודה, כן הדבר אמור ביחס להשגה לחוש את נשמתו, ואת הרבש”ע.