דע את ביטחונך [#9136]

שאלה:

לאחרונה אני לומד את סדרת דע את ביטחונך. כחלק מהעבודה, אני מקדיש זמן להתבוננות בנושא, ובתקופה האחרונה הולכת ומתחדדת בי ההכרה שאחד המכשולים העיקריים לחיים של אמונה וביטחון הוא העובדה המצערת שהעולם כולו צועק כפירה מבוקר עד לילה, ועל המאמין לגלות בתוכו כוחות יוצאים מגדר הרגיל על מנת להתגבר על המציאות הזו, ממש בבחינת ‘אחד היה אברהם’. חשוב לי לחדד, שהכפירה ממלאת את העולם כולו – וגם במחננו, להבדיל אלף אלפי הבדלות – המצב מורכב. אסביר את כוונתי: מחוץ למחננו מתרחשת שואה רוחנית, וממש נתקיים מאמר הנביא, אולי יותר מאי פעם, ‘הוי לאומרים לרע טוב ולטוב רע וכו’. מי שיש לו חיכוך עם הציבור הכללי עומד נדהם כיצד יש מהם שזוכים להתקרב, כל אחד במדרגתו הוא, לדרך ד’. כמובן, המציאות בחוץ מקרינה פנימה, ואחריתו מי ישורנה. להבדיל, גם במחננו פנימה, הכפירה משתוללת ומפריעה לעובד לפתח עומק של אמונה וביטחון. ניקח לדוג’ עיתון, חרדי ככל שיהיה, שלענ”ד אינו אלא אסופה של כפירה. העיתון כולו מכוון את תודעת הקורא לכוחי ועוצם ידי (ביבי עשה, גפני אמר, גמזו מעריך וכו’…) ואין ממש בכך שמדי כמה שורות שותלים את צמד המילים ‘ברוך השם’. הוא הדין לגבי כל כלי התקשורת, וכך גם לגבי השיח הציבורי וממילא התודעה הציבורית הכלליים שלצערנו מושפעים מהרוח הנזכרת.
אני מקדים את הדברים לשאלה הבלתי נמנעת – מהי הדרך להתגבר על עולם שכולו כפירה, מבית ומחוץ, ולזכות לאמונה וביטחון?התבוננתי בדברים, והגעתי למסקנות הבאות:
‘אחד היה אברהם’ – ידועים דברי מוהר”ן מברסלב על הפסוק, על הצורך בבידוד חברתי, ככל הנראה בלתי נמנע בימינו, גם בחוגי היראים (ראה גם רמב”ם, הל’ דעות, פ”ו ה”א). כאשר האדם מקיים תקשורת עם אחרים, עליו להשגיח שהשיח שלו איתם יהיה אמוני, ושהם יימשכו אחריו ולא הוא אחריהם. הדבר כולל הימנעות מוחלטת מתכני תקשורת, גם חרדית – מהסיבה לעיל. בנוסף, לימוד אמונה וביטחון, כמש”כ בגמרא מס’ עבודה זרה, שבמס’ עבודה זרה של אאע”ה היו 400 פרקים. גם אם עלינו לא מוטלת החובה ללמוד את צד השלילה, בודאי שעלינו ללמוד את צד החיוב. מכאן, ייקל לאדם לפתח חשיבה אמונית, שתקרין החוצה, כדלעיל.
כתבתי את הדברים, המהווים תמצית של המסקנות שלי מהתקופה האחרונה. אשמח לשמוע את דעת הרב, אם רואה לנכון להוסיף, לחדד וכיוב’, על מנת שאוכל, ונוכל כולנו, להתחזק באמונה וביטחון.

תודה ותזכו למצוות.

תשובה:

נכון מאוד. נוסיף מעט. אפשר לקחת ב’ מקרים בכל יום, ולהתבונן במחשבה ובפה, שהקב”ה עשה הכל, שלב אחר שלב. וכך יחדיר האמונה בליבו למעשה על מאורעות החיים.

צורה זו נתבארה בבלבבי חלק א’, אמונה.