דרך ברורה בעבודת ה’ לאחר שנים של נסיונות להתקרב לה’ [#3958]

שאלה:

אני קוראת בספרים של “בלבבי משכן אבנה” וב”ה אני משתדלת לקיים את הדברים. תודה רבה על כתיבת הספרים, אין מילים שיוכלו לתאר את הזכות ללמוד מהם ולקחת מהם דרכים בעבודת ה’.

אני בחורה חרדית, מאז שנולדתי ותמיד הרגשתי שבחיים יש עומק, ולא חיים פה סתם.
ראיתי הסרטה של הרב, שהרב סיפר שהוא חיפש עומק בעבודת ה’ וחיות וכו’, עד שיום אחד ה’ האיר לו, הזדהתי מאוד עם התקופה שהרב עבר, ואני מרגישה שזה מה שאני עוברת כבר שש שנים! וזה המון!
אני ש-נ-י-ם מחפשת את ה’, בוכה מתחננת להרגיש את ה’, להבין את העומק של החיים, בערך שש שנים, ועדיין מרגישה בחושך ועדיין בלי טיפת חיות. אני הרבה זמן מנסה לרכוש אמונה שאין עוד מלבדו, שהכל לטובה. שה’ אוהב אותי תמיד. וביטחון בה’, בתפילות ארוכות מאוד, ובכל מיני דרכים נפלאות. ואני מרגישה שתכל’ס ברגע האמת אני לא מצליחה לעמוד אף פעם בניסיון! ואני חמש שנים נלחמת על אמונה וביטחון יום יום בעבודה עצמית גדולה ומרגישה כלום. אני גם עושה שנים התבודדויות, וזה נראה שהדיבורים שלי לא פועלים ולא עושים כלום.
למרות שאני מאמינה באמונה ברורה שה’ שומע ה-כ-ל ויום יבוא והכל יתקבל ויסתדר.
שאלותי:
א. מה אתם אומרים על המצב בו אני נמצאת איך שתיארתי לכם?
ב. איך עושים התבודדות הכי נכונה שיש. קראתי הרבה מאמרים שהרב כתב, אבל מרוב כ”כ הרבה חומר לא מצאתי את עצמי.
אני מדברת עם ה’ בשיא הפשטות, כמו בת לאב. אבל אני מחפשת משהו יותר עוצמתי ועמוק.
אם תהיה אפשרות לשלוח לי סדר התבודדות קצר ותמציתי והכי נכון ומועיל, אשמח מאוד או אפילו להוביל אותי לספר מסויים ששם כתוב.
ג. איך אפשר לעשות התבודדות שש שעות! ה’ מזכה אותי הכי הרבה שלש שעות.
ד. מה אני עושה שאני כבר ממש מיואשת מלדבר עם ה’ כי זה נראה ששום דבר לא מתקדם ופועל.
ה. יכול להיות מצב של מוחין דקטנות של חמש שנים רצוף? (ככה אני מרגישה) מה זה אומר?
ו. אני עושה מסירות נפש לקום כל בוקר חצי שעה לפני הזמן כדי לעשות התבוננות. ואני מרגישה שזה לא תורם לי כלום!
אני מחלקת את החצי שעה לשלושה חלקים, ומשננת: א. אין עוד מלבדו. ב. ה’ טוב תמיד. ג. ה’ אוהב אותי.
שאלו הדברים שאני עובדת עליהם שנים ולא מתקדמת. ואני לא מסוגלת לעשות חצי שעה על דבר אחד!
האם זה נכון מה שאני עושה? או שיש דרך יותר מוצלחת?
ז. ע”פ כל השאלות אתם רואים שאני מאוד מבולבלת בעבודת ה’. האם יש דרך מסודרת ברורה לעבודת ה’ שכוללת סדר יום. לגברים זה הרבה יותר ברור מה לעשות ואיך לחיות כי יש להם תורה. אך לנשים לא ברור כ”כ עבודת ה’. בפרט שיש את אלו שאומרים: “תהי  כל היום במטבח וזהו”, להפך, לנשים יש הרבה יותר הרגשים.

סליחה על המכתב הארוך ועל השאלות הרבות.
אני אשמח מ-א-ו-ד לתשובה ברורה ארוכה ומפורטת עד כמה שאפשר. זה חסד עצום בשבילי.
כי אני באמת בסה”כ רוצה לעבוד את ה’ באמת ובתמים.

תודה רבה !

תשובה:

א. צריך לבנות סדר עבודה מוגדר ומיוסד, שלב אחר שלב. אפשר לנסות לעבוד לפי הסדר של בלבבי חלק א’, וכל שלב לעמול בו עד שקונים אותו. מומלץ לבדוק בכל שבוע או חודש לערך האם אנו מקימים את העבודה המעשית נכון וכראוי. וכך בס”ד להתקדם שלב שלב בהדרגה איטית אך יסודית. מתוך קנין כל מדרגה. לעת עתה נראה שאתם פועלים הרבה, אולם ללא עמל מדויק לקנות קנין נפשי שלב אחר שלב.

ב. אפשר לשמוע את סדרת דע את התבודדותך, שם נתבארו הדברים שלב אחר שלב לעומקם, למעשה.

ג. כרגע יש לשים לב לאיכות ולבנין ולא לכמות.

ד. התקדמות נכונה היא סדר עבודה מעשי, והתקדמות שלב אחר שלב. נראה שזה עיקר המעכב. קריאה של חומר קדוש ודיבור עם ה’ הוא חלק חשוב מאוד. אולם נצרך בנין מעשי שלב אחר שלב, כמו שבונים בית בפועל.

ה. זה אומר שצורת העבודה אינה מדויקת.

ו. כנ”ל תשובה ב’.

ז. מומלץ ללמוד את סדרת “ארבעת היסודות”, להכיר את היסוד הפרטי שלכם. ולפ”ז להתאים בנין עבודה אישי פרטי לנפשכם. מלבד רצון חזק ואמיתי שיש לכם, נצרך בירור של הנפש, וסדר עבודה מותאם לכך.

בכל אופן ובכל מצב איך שיהיה ראוי מאוד להוקיר ולהעריך כל רצון דקדושה, וכן כל דיבור עמו ית”ש, שהוא יקר מכל. ויש ליתן תודה לפניו ית”ש על כל פרט ופרט שזוכה האדם ברוחניות, ולהתפלל שיזכה יותר ויותר בס”ד תמידית.