המשך לתשובה לשאלה 3603 בעניין הגויים להבין יותר את כוונת [#3929]

שאלה:

אשמח אם הרב רק ישלים את הנושא בבירור שני הפרטים בתשבותו.

א. הרב אומר שכח קידוש החומר נמסר רק לישראל, אז להבין את זה בנפש, מה בעצם ההבדל בין גוי שחושב/מכוון/מכיר בנפשו את האלוקות שבחומר (לדוגמא באוכל שהוא אוכל) לבין יהודי? איזה נקודות יש בהכרה/כוונה הזו אצל יהודי ולא יכולות להיות לגוי שעושות את ההבדל?

ב. הרב ענה לי שגוי יכול להתחבר לא”ס/לאלוקות בבריאה “כיון שהם בני אברהם אב המון גוים נתתיך ובפרט בני הפלגשים שקבלו מתנה זו מאברהם”, איך זה מתבטא בנפש? הרי אין לגוי נפש אלוקית, אז מאיפה הוא יכול להגיע לאלוקות? והנפש הבהמית לא רואה אלוקות, ולא רק זה אלא גם הניצוץ האלוקי שמחיה אותו שוכן בתוך ג’ הקליפות הטמאות ובעצם בגלות, אז איך זה אפשרי לראות אלוקות בחומר, וכן לקלוט את האחד הפשוט לא דרך נפש אלוקית, וכן ניצוץ אלוקי ששוכן בקליפות הכי טמאות. וכשהרב יסביר איך יש דרך כזאת, אז מה נותנת לי הנפש האלוקית שלגוי אין?

בתקווה שהבירור יעזור לי יותר להתחבר לחלקים ה”היהודיים” שבי ולא רק למה שמשותף לנו ולגויים.

תודה לרב!

תשובה:

א. אצל גוי, אור הרוחניות הוא רק מקיף סביבות הדבר, אולם אצל ישראל, אור הרוחניות בוקע בתוך החומר ומקדשו.

ב. כאשר אור האלוקות מאיר בנפש ישראל, מכח כך מאיר אף בנפשו הבהמית, ומכח כך נמשך הארה זו לגרי הצדק השייכים לחלק נשמתו, ומכח כך נמשך לגוי השייך לחלקו, ואזי מתעורר בו ניצוץ האלוקי החבוי בתוכו. והרי שישראל שורש ההארה, ויש לו הארה בעצם, משא”כ אצל גוי, יש לו רק התפשטות ההארה, וזאת רק ניצוץ. אור הויה אחד, לעומת ניצוץ, פרור, פרוד. ולכך אין אחדות שלמה של הקומה אצל הגוים.