העדר חוש טעם וריח על ידי קורונה [#9135]

שאלה:

בס”ד

א) א’ התוצאות של מחלת קורונה היה העדר חוש הטעם וחוש הריח. יש בנ”א שאיבדו טעם או ריח שלהם כבר מפעם ראשונה שנחלה במחלת הקורונה בהתקופה בין פורים לפסח (שאז המגפה היה בתוקפו) ועדיין עד היום לא הוחזר להם את חוש הריח או חוש הטעם. האם תופעה זו קשור לדברי הרב שעומק המשמעות של המסכות שהוא על האף ועל הפה משום שהקב”ה עכשיו מכסה את עולם הזה תפיסת שית אלפין שנין שהוא בבחי’ פה ואף (כדי להביא אותנו לתפיסת עולם הבא, אלף השביעי)? דחוש הטעם קשור להפה וחוש הרוח קשור להאף, וא”כ אפשר שהעדר חושים אלו הוא במקביל לדברי הרב על משמעות המסיכה שמכסה האף והפה. מה דעתו של הרב בזה?

ב) ידוע המדרש שהערבות כנגד הרשעים שאין להם טעם ולא ריח, וא”כ אפשר לומר שהעדר חוש הטעם וחוש הריח ע”י הקורונה הוא משום דעומק טומאת שער הנו”ן הוא עומק הרשעים שאין בהם תורה ומצוות, לא טעם ולא ריח, וע”כ מחלה זו מאבד את הטעם ואת הרוח. וגם באופן שונה אפשר לומר משום שמדרגת הדור הוא תפיסת רשעים, עומק שער הנו”ן דטומאה, ועל כן נתגלה בדור הזו
מחלה שמאבד טעם וריח, כדי להורות שתקופתינו שער הנו”ן דטומאה הוא תפיסת הרשעים שאין להם טעם וריח. – האם מחשבה זו נכונה?

ג)ואם הנ”ל נכון, לפי”ז אפשר להוסיף עוד, דא”כ התיקון לכך הוא ע”י אגודה עם צדיקים, וכמו שכ’ המדרש שהכפרה לכל אלו הוא להיות באגודה, כדי שיבוא אלו ויתכפרו על אלו…וא”כ אפשר לפי”ז שעבודתינו עכשיו ביותר הוא להתקשר לצדיקים, ובאופן פרטי יותר כדברי הרב, יש עבודה מיוחדת על דור הזה להתקשר למקום הפנימי והיחודיית שלהם, וא”כ העבודה שלנו להיות נאגד ודבוק לה”צדיק” שבתוכינו, היחידה, המקום הפנימי בנפש שאין בו חטא….) – האם הנ”ל נכון?

תודה להרב

תשובה:

א. כן.

ב. כן.

ג. נכון אולם יתר על כן, אחרי סוכות, ד’ מינים, בא שמיני עצרת, עצרו עמי יום אחד ללא ד’ מינים, והבן.