השקפה/השגחה פרטית [#9330]

שאלה:

בס”ד

כבוד הרב שלום,

אודה לרב אם יוכל בבקשה להבהיר שאלה בעניין השקפה/השגחה פרטית:
אם הכל הוא אחד בשורש,  במהות, היינו שהתודעה הצופה, עצם מהלך הצפייה והתופעה הנצפיית הם אחד. לפיכך “השגחה פרטית” קיימת תמיד כלפי כל הנבראים כי הנברא לעולם פוגש/רואה רק את עצמו (את דעתו על המציאות ולא את המציאות עצמה כי היא חסרת צורה מצד האמת), אם זה נכון, הרי שהיהודי כמו גם הסיני והנמלה והעץ, כולם מושגחים בהשגחה פרטית תמידית אלא שכל ההבדל הוא שליהודי שמכוון לשם שמיים יש את היכולת לפעור פער נפשי בין הצופה לתופעה הנצפיית ולכן הוא מזהה שהוא מושגח היינו הוא מזהה את האמת והצדק שבהשגחה של האור עליו, ומכאן הוא מקיש שגם האחרים מושגחים, ואם זה נכון אז מדוע נאמר (בספר ‘קול דממה דקה’) שרק מתקופת הבעש”ט התחדש שיש השגחה פרטית……הרי זה מצב תמידי נצחי שלא משתנה לעולם.
אודה לרב אם יוכל לענות באופן מלא.
תודה וגמר חתימה טובה,

תשובה:

“התחדש” כלומר נגלה, כמו חידוש הלבנה, שאינו דבר חדש יש מאין, אלא גילוי, שתחילה הייתה מוסתרת ואח”כ מתגלה.

וזהו הבדל עצמי בין תפיסת חידוש כפשוטו, שזו התפיסה החיצונית על כל הבריאה, שמצד כך הדבר אינו, ונצרך לחדשו. לבין תפיסת חידוש שמהותו גילוי, שהכל קיים, ונצרך רק לגלות. ולפיכך כל השלמות נמצאת, אלא שנעלמת. ודו”ק, כי זהו יסוד עצום ונורא למבין.