זווג של תשע מידות [#5811]

שאלה:

מה יכול האדם לעשות בעבור בניו או בנותיו אם הוא חושש שהם באים מאחד מן התשע מידות ח”ו.
תודה מאד להרב שליט”א.

תשובה:

אמרו (נדרים, כ, ע”ב) המורדים והפושעים בי, אלו בני תשע מדות, בנ”י אסנ”ת משגע”ח, בני אימה, בני שנואה, בני נידוי, בני תמורה, בני מריבה, בני שכרות, בני גרושת הלב, בני ערבוביא, בני חצופה. ופירש הר”ן (שם) שלפי שיש צד עבירה ביצירתן הוו מורדין ופושעין. ולשון הטור, פוגם הולד. ולשון הב”ח (או”ח סימן רמ) הולד יהיה פגום כשהיהי נוצר ע”י ביאה זו. ועיין פרישה (אהע”ז, סימן כה) וז”ל, ז”ל מור”ש, וכו’, פגם גדול יש בו. ובבעלי הנפש לראב”ד כתב, פוגם את הוולד, ופוגם את עצמו.

ועיין פרישה או”ח סימן ר”מ. ועיין מאמר מרדכי שם. ועיין זוה”ק, דברים, רל, ע”א. ושם, פקודי, רס”ז. וחמדת ימים, שבת קדש, פרק ט’. ומשנת חסידים, מסכת תפלת? העשיה, פ”ו. ומחשף הלבן, יתרו.

ועיין לשם שבו ואחלמה (חלק הביאורים, שער העקודים, פ”א) בני תשעה מדות שאמרו בנדרים ספ”ב וכו’, הנה פשוט הוא שהם בסכנה גדולה למאד, וכו’, עיי”ש.

ותיקון תשע מדות אלו בזמן, עיקרם בין ר”ה ליוה”כ, כמ”ש בילק”ש (ישעיהו, פ”א, רמז שפט) רחצו הנכו? וגו’, תשע מדות כתיב כאן כנגד תשע ימים שבין ר”ה ליוה”כ, ומה כתיב אחריו, לכו נא ונוכחה יאמר ה’, אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו. ד”א, כנגד קורבנות ר”ה, פר אחד, איל אחד, כבשים בני שנה. עיי”ש.

ועיין (ברכות, כט, ע”א) הני תשע של ר”ה כנגד מי. ועירובין (מ, ע”א) ר”ה שחל להיות בשבת, לב”ה מתפלל תשע. ור”ה (לד, ע”א) תשע תקיעות. ושורש הארה זו הוא ט’ תיקוני דיקנא דז”א, כנודע, עיין זוה”ק, דברים, קמז, ע”א. ושורש הפגם נעוץ בכך שהנוק’ יצאה נקודה אחת ונחסר? ט”ס, כנודע. והז”א תחלה היה תלת גו תלת, ונעשה ו”ק. ואח”כ גדל ונעשה לו ג”ר, נעשה ט”ס. וזהו שורש התיקון. ועיין עמק המלך (שער טז, פרק ס”ה) י”ג מדות בהתפללו על עון מחילת העגל, ובמרגלים לא זכר אלא תשע, הענין כי עון העגל היה פוגם בז”א, עיי”ש. ועיין קהלת יעקב (ערך תם)  תם (ז”א) ר”ת תשע מדות. ועיין ברית כהונת עולם (מאמר אילו של יצחק, פרק נ”ח) תשע פעמים מדה, גימט’ אמת. סוד איש תם, אמת, א-תם. ועיי”ש מאמר פיתוחי חותם קודש, פ”ב, ופ”י. ופרי עץ חיים, שער הסליחות, פרק ח. ועץ חיים, שער הפרצופים, דרוש ב’. ועשרה מאמרות, מאמר אם כל חי, ח”ב, סימן טז. ושיח יצחק, ח”א, דרוש לשבת בראשית.

ולכן עיקר התיקון למעשה בכללות, התדבקות בתשע מדות של רחמים שהוזכרו במרגלים. ובפרטות לכל אחד מן התשע תיקון ומדה לעצמו. וזהו שורש גדלות בין ט’ יום ויום אחד, וט’ חדשי עיבור, ותשע שעות של יום. עיין תענית, כה, ע”ב.

ויתר על כן כל מדרגת תשע תיקון לכך. כגון (ברכות, לב, ע”ב) חסידים הראשונים היו שוהים תשע שעות ביום בתפלה. עיקם הכתוב תשע אותיות ולא הוציא דבר מוגנה מפיו (פסחים, ג, ע”א). טהרה בתשעה קבין, ועוד.