חידושים בדורנו שנוגעים להלכה [#8046]

שאלה:

לכבוד מורינו הרב שליט”א.

בתודה עד אין קץ על פתיחת שערים, שער לפנים מן שער.

א. פורסם לאחרונה (בעלון בלבבי על שבועות) תשובת הרב שליט”א בענין חידושים בדורנו שנוגעים להלכה, ובתוך הדברים כותב הרב: “אולם באחרית הימים מאיר אורו של משיח, ולפיכך המשיג אור זה יכול לברר האם חידוש זה שורשו באור זה, ודבר זה נמסר רק לחכמים הפנימיים”.

אם אפשר לבקש להרחיב בזה יותר, מה ההגדרה וההבנה מצד החכמה שיכול להיות חידושים להלכה, שלכאורה גורמים שינוי גם למעשה, הרי “זאת התורה לא תהא מוחלפת”, והאם יש אפשרות שגם פוסקי הזמן יתחשבו בזה מצד גופי תורה.

וכמו”כ, מה ההגדרה של מי שמשיג או זה, לענין הנ”ל, ובכללות.

זאת ועוד, לפני כמה חודשים פורסם תשובת הרב בענין זיהוי התכלת, שהרב מעודד שם לימוד ענין זה, ולכאורה אם זיהוי התכלת מתברר ששורשו באור זה, ירד כל העוקץ של ההתנגדות ללבישת תכלת.

ב. בענין המסיכה שראו לילך, בלי להיכנס לנידון מה מידת הצורך ללובשה, וכבר הסביר הרב בתשובה המהלך הפנימי של המסיכה, אך יש לי כאב גדול, ורצוני לידע מהרב אם זה מגיע מנקודת טעות. זה נראה שאחר שהחליטו הדבר לצורך גמור, שוב אין לך כמעט מאן דהו שאתה רואה שאכפת לו שהמסיכה תהיה באופן שלא משנה הצורה וממעטת את הדמות, ולהשתמש באוזניים שנתן לנו הקב”ה בשביל לשמוע “אנכי ה’ אלוקיך” – “אוזן זו ששמעה בהר סיני”, משתמשים לתלות בה את הכף ששמו מסיכה, שמשמשת כאוזן של כלי, וזה נראה סילוף ושיבוש של צורת אדם. גם האופן שעומד חתיכת נייר על האף והפה אם בצורה מקומטת וכו’, ולא באופן של מסוה עדין, רצוני לדעת אם כל הדברים הללו הם ‘הרגיישים’ בעלמא, או שיש בהם מן האמת, ואולי יש כאן התעסקות בחיצוניות, אשמח מאד לקבל על הענין המבט האמיתי והשלם.

הנני בזה אסיר תודה, הממתין לכל קוץ היוצא מקולמוס הרב

תשובה:

א. ר”ע היה דורש תילי תילים של הלכות. והוא בחינת תגים, כתרי אותיות.

וזה האור שמאיר באחרית, בעקב, ר’ עקיבא, עקב-יא, כנודע.

ומצד כך נגלה פרטים חדשים הנולדים. לא שינוי עיקר הדין ח”ו וח”ו.

אלא חידוד דקויות של דין, כמו שמצוי היום ספרי הלכה לרוב שנידונים בהם חידוש דין שלא מצאנו לקדמונים שדנו בכך להדיא.

זהו מצד תפיסת הפרטות, תילי תילים של הלכה.

מצד תפיסת הכללות.

זהו מבט כולל לחבר את כל חלקי התורה.

דוגמא לכך, תורתו של הרוגצ’ובר, שיחוד הדינים בנוי ע”פ תפיסה שכלית ששאב מהמורה נבוכים, ולפ”ז הקבילם יחדיו להלכה למעשה.

מעין כך מאיר האור לחבר ההלכה עם הקבלה באופן בהיר ונהיר. דבר זה נמצא בזוה”ק, ובפרט בתיקונים, באריז”ל ובגר”א ועוד.

ועתה מאיר כח הכללות לחבר הכל, שזהו אור אחרית הימים.

זיהוי התכלת אינו מבורר. אולם עצם נסיון הבירור נודע מכך שאור התכלית מאיר. תכלת – תכלית.

בפרטות&, זהו חיבור שכלי עם אור מקיף שנמצא בעולם. בכללות, נצרך התדבקות באור, “התכללות”.

ב. רגישות אמת. אולם הקושי שרגישות זו אי אפשר להשתמש בה בכל עת, כי אניני הדעת חייהם אינם חיים. ובפרט בדור זה שיש גסויות רבות שאנו נצרכים להתמודד עמהם שעה שעה.

ולכך הדבר תלוי בעדינות נפשו של כל יחיד, וביכולת הנפשית שלו לשאת את היקף העדינויות הנצרכות בדור זה שהם רבות מאוד מאוד מאוד.