חלקו לאורייתא [#8454]

שאלה:

הרב מבאר בדרכי הלימוד איך האדם יכול להגיע לחלקו באורייתא ע”י שילוב לימוד מבחוץ פנימה ולימוד מבפנים חוצה, ביחד עם קדושה וטהרה ועם רצון להגיע לשמה.

(א) מהו התנאי הזו של לימוד בקדושה וטהרה? האם הכוונה להקפיד על טבילת עזרא?

(ב) ומהו האם אדם לומד תורה במסירות נפש, האם ג”כ צריך ללמוד בקדושה וטהרה כדי להגיע לחלקו באורייתא, או שלימוד במסירות נפש מספיק?

(ג) “חלקו באורייתא”, האם הכוונה לאיזה חלק בתורה כגון גמרא לעומת קבלה וכן להיפוך, מוסר לעומת חסידות וכן להיפוך, שמעעתא לעומת אגדתא וכן להיפוך, פלפול לעומת הלכה וכן להיפוך? והאם יכול להיות איזה מקצוע או סוגיא או ענין שהיא מיוחדת לו, או הכוונה לאופן מיוחדת של לימוד, או דקדוק או חשבון או סברא? והאם “חלקו באורייתא” יכול להיות “פשוט פשט”, או חידוש, או לומדות, או חריפות, או פלפול, או עיון לעומת בקיאות וכן להיפוך?

(ד) יש לי תכונה לעיין בפרטים שבפרטים באיזה מנהגים בישראל ובמקורם, ואני אוהב ללמוד סוג לימוד כזה. לדוגמא, ספר מועדים וזמנים לר’ משה שטרנבוך, ספר מנהג ישראל תורה, וכו’. בליל שבועות עסקתי בבירור כמה מנהגי חג שבועות, כגון חלב בשבועות וכן מגילת רות בשבועות, ומהו המקור ומהו הטעם, וא’ אמר לי שאני לא עשה כהוגן וזהו ביטול זמן וביטול תורה. האם זהו יצה”ר ועצלות מלימוד סוגיות קשות בש”ס, או שלימוד כזו הוא יותר שייך לחלקי וא”כ אין לי לחדול מלימוד באופן הנ”ל?

(ה) ובכלל מהו המקור שהאדם צריך להגיע לחלקו באורייתא

תשובה:

א. גם. פירשות.

ב. נצרך דקדוק הדין.

ג. הכל יחדיו. כן.

ד. יש לייחד זמן מוגבל לענין זה, ולא לעשותו עיקר אלא כשיעור הראוי לו, לפרקים מוגבלים.